גחלילית

שמונים שנה אחרי שסופר המדע הבדיוני אייזק אסימוב הציע מדע סטטיסטי-מתמטי שמסוגל לחזות תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים – האם אנחנו קרובים יותר ליישומו?

לצד יתרונותיה העצומים בהנגשת הרפואה לציבור, היכולת לתקשר עם רופאים מהבית עלולה לעלות בפגיעה באיכות הטיפול ובקשר האישי בין רופאים לחולים

מאמרים שמתפרסמים בכתבי עת מדעיים עוברים ביקורת עמיתים – אך העמיתים לא מתוגמלים על כתיבת הביקורות האלה. האם ראוי לשנות זאת? משני מחקרים חדשים עולה תשובה חיובית

לכבוד שבוע הספר, אנשי מכון דוידסון ממליצים על ספרי מדע פופולרי ומדע בדיוני, מפריצת כספות במדבר עד ארץ הפלאות, ומִתָאים שחיים לנצח עד הביס המושלם במטבח

בשנת 2023 לבדה נמשכו כעשרת אלפים מאמרים מדעיים כוזבים. נראה כי המגמה – שהחלה בסין – רק מתרחבת. וזאת בעיה חמורה

מחקר חדש מצא מתאם בין שימוש רב בבינה מלאכותית לבין ירידה ביכולת לחשיבה ביקורתית

בניגוד לדימוי הפופולרי שלהם, שודדי הים בתקופה שכונתה “תור הזהב” חיו חיים קשים, מלאי מחלות, איברים קטועים ואלכוהוליזם

בעידן הרשתות החברתיות, קל לחסידי קונספירציות ולגורמים דומים אחרים להפיץ פסאודו-מדע ולהקים מהאוב תיאוריות שנדחו לפני מאות שנים

אחרי שמלמדים מדענים-לעתיד את הז’רגון המקצועי של תחומם, חשוב ללמד אותם להיות מסוגלים לוותר עליו

השיח על זיהום הסביבה צובר תאוצה בעשורים האחרונים, אבל האנושות מודעת לבעיה כבר אלפי שנים, וגם תושבי האימפריות הקדומות ניסו למצוא לה פתרונות

פיתוחים טכנולוגיים מסייעים באימות תמונות במאמרים מדעיים, ומקדמים שקיפות ומהימנות במדע

למה המדע באתרים ובעיתונים נראה כמעט תמיד אותו דבר, איך אנחנו מדמים לעצמנו תחומי מדע שונים וכיצד כל זה קשור למאגרי תמונות מסחריים?

אני הייתי הגיבור של הסיפור שסיפרו לי אבי ואימי, והוא נתן משמעות לחיי – עד שכמעט איבדתי אותם בגללו

ארגון הבריאות העולמי (WHO), שקם השבוע לפני 77 שנים, הוא תולדה של התובנה כי מחוללי מחלות לא מכירים בגבולות לאומיים ודרושים שיתופי פעולה בינלאומיים למאבק בהם

פעם הכול היה הרבה יותר פשוט. עם כוח רצון חזק מספיק היה אפשר אפילו לעוף, עד שניוטון קלקל את הכול עם ה”פרינקיפיה” שלו

לפני 75 שנה הציע מדען המחשב אלן טיורינג מבחן שיאפשר לשפוט אם מחשב מפגין התנהגות תבונית. האם הוא עדיין רלוונטי כיום, בעידן מודלי השפה המתקדמים?

הנכונות של מאות אנשים להאמין בדבר שסותר לחלוטין את המציאות המוכרת למדע מחייבת אותנו לנסות להבין מה מניע אותם – ומה אפשר לעשות נגד התופעה

שירתה של המשוררת האמריקאית אמילי דיקינסון שופעת תיאורי טבע. לאחרונה הצטרף אליה אמצעי המחשה ייחודי: העתק דיגיטלי של אוסף הצמחים המיובשים של המשוררת, המשקף שימור מרשים באיכותו

תזונה שכוללת אכילת מוחות של בני אדם ושתיית דם היישר מהווריד לא מתאימה כלל לנו, בני האדם החיים. אבל האל-מתים יצירי דמיוננו? הם כבר סיפור אחר לגמרי

הרצאה מפתיעה של מתמטיקאי גרמני חשפה בפני העולם פונקציה “לא נחמדה” מהשוליים הלא ממופים של ההגדרות – ועל הדרך לימדה אותנו משהו על עצמנו

ספרו הבדיוני של יובל שטייניץ, “לא יהיה לנו לאן לחזור”, משתמש בכלים ספרותיים כדי לדון בשאלה כבדת משקל – איך אפשר לקדם את המדע בלי לסכן את עתידנו. סקירה

שבבי זיכרון, הדמיות הולוגרמיות ולימוד מתוך שינה – עד כמה שיטות הלמידה העתידניות של המדע הבדיוני מעשיות בימינו?

אף שמקורו בין איראן להימליה, הרימון התאזרח במזרח התיכון הקדום והפך לסמל של פוריות ועושר ולאחד משבעת המינים

רסטורציה היא מקצוע רב-תחומי, שמטרתו לשחזר יצירות אמנות, לתקן פגיעות ופגמים, ולהשיבן למצב המקורי בעזרת ידע היסטורי, אמנותי ומדעי