מכוכבים רחוקים עד נבכי המוח: ספרים מומלצים
לכבוד שבוע הספר, אנשי מכון דוידסון ממליצים על ספרי מדע פופולרי ומדע בדיוני, מפריצת כספות במדבר עד ארץ הפלאות, ומִתָאים שחיים לנצח עד הביס המושלם במטבח
5 יוני 2025
|
9 דקות
|
שקיעה
אייזק אסימוב ורוברט סילברברג
תרגום: עמנואל לוטם. הוצאת כתר, 1992
בכוכב הלכת לגאש אין חושך. הוא חלק ממערכת שיש בה לא פחות משש שמשות, והן מאירות כל פינה, כל הזמן. תושבי כוכב הלכת לגאש לא יודעים מהו חושך, לא ראו את שמי הלילה ולא את אור הכוכבים הרחוקים. אבל אסטרונומים חוזים שאירוע נדיר ביותר צפוי להתרחש בקרוב: חושך שייפול על כוכב הלכת למשך 12 שעות. איך יגיבו האנשים? כיצד יפעלו? מה יקרה כשיראו לראשונה בחייהם את הכוכבים של שמי הלילה החשוכים? ואיך כל זה קשור לסדרת שריפות שמתחוללות בכוכב הלכת בדיוק מפתיע כל 2,000 שנה?
זהו הרקע לספר המדע הבדיוני “שקיעה”, שהחל כסיפור קצר שכתב אייזק אסימוב, ובהמשך יצא כספר בשנת 1990, שנכתב בשיתוף רוברט סילברברג.
זהו ספר מרתק על טבע האדם ועל הקשר בינו לבין אנושיות, מדע ואמונה. ספר שיגרום לכם לחשוב על האתגרים שלנו כאן, ולמרות שיצא כבר לפני 35 שנה, ועוד קודם בגרסה הקצרה, הוא רלוונטי מאוד גם לימינו. לא בכדי נבחר “שקיעה” לספר המדע הבדיוני הטוב ביותר במשאל של אגודת סופרי המדע הבדיוני בארצות הברית.
בסופו של דבר “שקיעה” הוא הרבה יותר מספר מדע בדיוני טוב – הוא משל רב עוצמה על פחד מהלא נודע, על שבריריותה של חברה אנושית ועל האור והחושך החיצוניים שמסמלים את האור והחושך הפנימיים. זה ספר שנשאר איתכם גם הרבה אחרי שסיימתם לקרוא את העמוד האחרון, ומזכיר לנו כמה קל לקחת את האור כמובן מאליו, עד שהוא נלקח מאיתנו.
ניצן מורן עומד בראש תוכנית “המשימה החינוכית חלל” של מכון דוידסון, ששמה לה למטרה להנגיש את תחום החלל לכל תלמידי ישראל, כחלק ממשימת שיגור טלסקופ החלל הראשון של ישראל, אולטראסאט. במסגרת פעילות זו אנחנו מפתחים תכנים, מעבירים תצפיות כוכבים ויוצרים את התוכן המדעי בתחום החלל של כלל תכניות מכון דוידסון.
לא ספר בישול
אסף אביר
הוצאת כנרת זמורה דביר, 2019
אני אוהבת לבשל, ויש הרבה דברים במטבח שעשיתי עד עכשיו “על אוטומט”. ואז הגיע לידי “לא ספר בישול” של אסף אביר, שמסביר בשפה קולחת ופשוטה ובכישרון רב את העקרונות המדעיים של מגוון תהליכי בישול מוכרים.
כך למשל גיליתי את הטריק להפשיר כל דבר בעזרת שני סירים, עוד הרבה לפני שזה נהיה טרנד בטיקטוק; הבנתי למה שמים סודה לשתיה במי הבישול של החומוס; איך אנחנו טועמים דרך האף או העיניים; למה הוספת חומץ לחביתה הופך אותה לרכה ואוורירית במיוחד; או למה אפרסקים שמבשילים על העץ טעימים יותר מאפרסקים בסופר. יש עוד הרבה דוגמאות, אבל אני לא רוצה לעשות יותר מדי ספוילרים.
אומנם הספר מכיל לא מעט מתכונים, אך כמו שאומרת הכותרת – הוא לא ספר בישול. כבר בהקדמה מבטיח אביר שהספר יעסוק בתהליכים ובהצצה אל מאחורי הקלעים. במילותיו: “חובב בישול יבחר במתכון הכי טעים. חובב בישול חנון יימשך אל המתכון שכתוב אחרת, שילמד את החוכמה שמאחורי ההוראות, ויותיר בו משהו, ולא יתייחס אליו כאל עוד כלי מטבח”.
הוא מבטיח, ומקיים. הפרק הראשון בספר עוסק בטעמים, ביחסי הגומלין ביניהם, ובחוויה הרב חושית של הביס המושלם. איך אפשר לסרב לביס מושלם? מכאן הוא ממשיך לפרט ולהסביר על חומרי גלם ועל תהליכים, מזמין ומעודד לחקור, לנסות, לערבב, לטעום, לתקן ולאלתר בחוכמה. כל אלה בשילוב חוויות אישיות, קונטקסט היסטורי, וכן, גם מתכונים. הבשלנית שבי, זאת ששונאת מתכונים מדויקים ומעדיפה לבשל “לפי העין”, מתמוגגת.
מאחורי הקלילות, שמתובלת בלא מעט שנינות בתוספת דיוק מדעי בלתי מתפשר, מסתתרים מחקרים והרבה ספרות מקצועית. הטקסט מלווה באיורים מזמינים ושופעי מידע, לצד טבלאות שעושות סדר בעיניים ובראש. הספר מכיל המון מידע, ולדעתי כדאי לקרוא ולעכל אותו באיטיות, כמה עמודים בכל פעם. אני אוהבת פשוט לפתוח אותו בעמוד אקראי, ובכל קריאה אני לומדת עוד משהו חדש, או כפי שהתכוון אביר – חווה רגעי אאוריקה קטנים במטבח.
נטלי קוצ’רנקו היא מורה ומפתחת תוכן מדעי בתוכנית לבגרות בביולוגיה חישובית, ומפתחת פעילויות לטיפוח חשיבה חישובית בתוכניות לימוד של מכון דוידסון. חובבת מדע, בישול ואוכל, וכן מלמדת ומלווה את הקורסים “ממה מורכב העולם? מבוא לכימיה כללית” ו”מדע הבישול” באוניברסיטת תל אביב. מאמינה בכל ליבה שהמטבח הוא המקום המושלם לחקר מדעי.
סערת נפש
יורם יובל
הוצאת קשת, 2001
את הספר סערת נפש של פרופסור יורם יובל קראתי בעקבות לימודיי בקורס שלו באוניברסיטה העברית בירושלים, שעסק במנגנונים מוחיים של ה”עצמי” (self). במהלך הקורס תיאר יובל את אחד מהמקרים הטיפוליים שמופיעים בספר, סיפור שכולל גם את תהליך העבודה מול מטופלת לא פשוטה, וגם את המנגנונים הפסיכולוגים והמוחיים שעמדו מאחוריו. משהו באופן שבו הוא סיפר את המקרה, רגיש ואנושי מצד אחד, אבל גם אנליטי וסקרן מהצד השני, גרם לי לרצות לקרוא את שאר תיאורי המקרים בספר.
הספר בנוי מפרקים קצרים, שכל אחד מהם עוסק במקרה אחר. דרך הסיפורים האלה, יובל מציג מגוון רחב של קשיים נפשיים, כמו דיכאון, חרדה, טראומה, הפרעות אישיות ועוד, ומנסה להסביר מה עומד מאחוריהם, גם מבחינת תהליכים נפשיים וגם מבחינת המנגנונים המוחיים שיכולים להיות קשורים אליהם.
ההסברים כתובים בשפה ברורה, לא טכנית מדי, ועם זאת לא שטחית. יובל מצליח לגשר בין ידע מקצועי לבין כתיבה נגישה שמזמינה את הקורא לחשוב יחד איתו. הרי מה יותר מעניין מעצמנו: מהאופן שבו אנחנו פועלים, מגיבים, משתנים? הספר מזמין להתבונן בנפש האדם בלי שיפוטיות, בסקרנות ובעניין אמיתי.
למרות שהספר פורסם כבר לפני למעלה משני עשורים, הוא עדיין רלוונטי מאוד. הנושאים שבו לא השתנו, וגם הדרך שבה יובל מספר – בגובה העיניים, בכנות ובפתיחות, נשארת נוגעת ומעוררת מחשבה.
אני ממליצה עליו במיוחד לסטודנטים ולסטודנטיות בתחילת הדרך, שמחפשים דרך להכיר את התחום מקרוב ולהבין את המפגש שבין עולם הקליניקה לעולם המדע, אבל לא פחות מכך – גם לכל מי שמתעניין בנפש האדם. הספר מתאים גם למי שאין להם רקע מקצועי, אבל רוצים להבין טוב יותר איך אנחנו חושבים, מרגישים וחווים את העולם סביבנו, ואיך אפשר להתבונן בקשיים נפשיים מתוך שילוב של רגש, מחשבה וידע מדעי.
הרפתקאות אליס בארץ הפלאות
לואיס קרול
עם הערות מרטין גרדנר. תרגום: רנה ליטווין, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1997
יש שני סוגי אנשים בעולם. אלו שחוזרים לקרוא ספרים אהובים שוב ושוב, ואלו שקוראים כל ספר רק פעם אחת. אני שייך לקבוצה השנייה, בעיקר מתוך חשיבה רציונלית שככה תולעת ספרים כמוני יספיק לבלוע יותר ספרים במהלך חייו, תוך התעלמות פושעת מהעובדה שמי שקוראים את אותו הספר כמה פעמים משפרים את החוויה ומגלים עולמות חדשים ועשירים פי כמה. אבל יש ספר אחד יוצא דופן שאליו אני חוזר פעם אחר פעם: הרפתקאות אליס בארץ הפלאות של לואיס קרול, הספר המוער, עם הערותיו המחכימות של מרטין גרדנר בתרגומה המצוין של רנה ליטוין המנוחה.
את הסיפור של אליס בארץ הפלאות כולם מכירים, גם אם רק דרך העיבודים הרבים לקולנוע שנעשו לאורך השנים. על לואיס קרול ומרטין גרדנר כתבתי בכתבות אחרות, אבל לא יצא לי להדגיש את המפגש הספרותי ביניהם, או את המפגש עם שניהם בו-זמנית בספר זה. הספר הוא תרגום מפליא של עלילותיה של אליס על שלל מפגשיה עם הדמויות המרתקות לאורך מסעה בארץ הפלאות: הארנב הלבן, הכובען, הדוכסית ומלכת הלבבות. התרגום הוא מלאכת מחשבת, שכן לואיס קרול הפליא במשחקי מילים באנגלית. לדוגמה, את המשפט של הדוכסית “Take care of the sense and the sounds will take care of themselves”, שהוא עצמו שיבוש מכוון של קרול לאמרה האנגלית “Take care of the pence and the pounds will take care of themselves”, תרגמה ליטווין במשחק מילים מבריק משל עצמה: “כשהכוונה צלולה הצלילים מתכוונים מאליהם”.
ההחלטה לשלב בספר את הביאור של מרטין גרדנר היא החלטה נבונה מאוד. הוא מאיר נקודות רבות ומאפשר מבט רחב ועמוק על הרעיונות הפילוסופיים, הפילולוגיים והמתמטיים שחבויים בספר. אחת האנקדוטות האהובות עליי היא ההשוואה בין המתמטיקה הטהורה לבין חיוכו של חתול צ’שייר. בשני המקרים המהות נשארת גם כשכל השאר נעלם.
השילוב בין כתיבתו של לואיס קרול, תרגומה של רנה ליטוין והערותיו של מרטין גרדנר הפך את הספר הזה לספר היחיד (טוב, כמעט יחיד) שאני חוזר אליו שוב ושוב. והכי כיף – זה מהנה בכל גיל!
ד”ר יוסי אלרן הוא מנהל החדשנות של מכון דוידסון ומומחה למתמטיקה יצירתית (recreational math). בהקשר זה הוא עוסק בקידום תוכניות ופעילויות העוסקות בפיתוח החשיבה המתמטית באמצעות עיסוק חוויתי בחידות, משחקים, קיפולי נייר וקסמים, ובאופן כללי בקשר שבין מתמטיקה והאמנויות. הוא מחברם של ארבעה ספרים במתמטיקה פופולרית.
חיי הנצח של הנרייטה לאקס
רבקה סקלוט
תרגום: נעמי כרמל. הוצאת כנרת זמורה דביר, 2011
בשנת 2017 התפרצה לי שלבקת חוגרת (כן, זה עלול לקרות גם לאנשים בשנות השלושים לחייהם). בעוד שלאנשים אחרים שלבקת חוגרת מתפרצת לאורך עצבי המותן או הגפיים, אצלי היא התפרצה במוח. כאובה ומותשת אושפזתי במחלקה הנוירולוגית. כדי להקל את שהותי שם, הביאה לי חברה אהובה ערימה של ספרים, בהם חיי הנצח של הנרייטה לאקס. בין דפיו נפרס סיפורם של תאי HeLa, תרביות שמקורן בתא אחד, ויכולות להמשיך להתרבות עוד ועוד. זו הייתה הפעם הראשונה שהצליחו לגדל ולהרבות תאים כאלה במעבדה, והם משמשים עד היום באין סוף מחקרים ופריצות דרך מדעיות. תאים אלו מכונים בעלי חיי נצח (אי-מורטליים), שכן הם יכולים להתרבות במעבדה כמעט ללא הגבלה. מקורם בתאי סרטן צוואר הרחם שנאספו בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים מהנרייטה לאקס, אישה שחורה בשנות ה-30 לחייה. הסופרת שוזרת את סיפורם של התאים בסיפורה של הנרייטה עצמה, ובסיפור מאבקם של בני משפחתה לקבל הכרה בבעלותה של הנרייטה על התאים שנלקחו מגופה, והפכו – ללא ידיעתה או הסכמתה – לכלי מחקרי חשוב ובעל משמעויות כלכליות.
מעבר לכך שהספר סחף אותי וסייע לי לעבור בקלות (יחסית) את תקופת האשפוז, הוא הותיר אותי עם לא מעט שאלות ומחשבות על הסכמה ואתיקה בעולם המדע, על מקומן של אוכלוסיות מודרות בו, ועל הצדק שלפעמים מגיע באיחור. אנחנו, בגן המדע של מכון דוידסון, מאמינים שחלק מתפקידם של מוזיאוני מדע הוא להנגיש גם את הצדדים החברתיים, התרבותיים וההיסטוריים של עולם המדע, ולפתח דיון עם הקהל בשאלות מורכבות של אתיקה וצדק.
יהל עצמון היא מנהלת תחום פיתוח מוזיאלי והאוצרת הראשית של גן המדע על שם קלור, וכן דוקטורנטית להוראת מדעים שחוקרת למידת משפחות במוזיאוני מדע. במסגרת תפקידה בגן המדע היא מובילה גם את העיסוק בשאלות החברתיות והאתיות שהמדע והטכנולוגיה מניחים לפתחנו.
אינקוגניטו – החיים הסודיים של המוח
דייוויד איגלמן
תרגום: עמנואל לוטם. הוצאת כנרת זמורה דביר, 2016
אינקוגניטו הוא ספר סוחף על המוח האנושי, ועל כל מה שמתרחש בו מבלי שנהיה מודעים לכך. דייוויד איגלמן, חוקר מוח ונוירולוג, מציג בצורה נגישה ומלאת הומור כיצד רוב ההחלטות, המחשבות והפעולות שלנו מקורן במנגנונים לא מודעים – ולא התודעה כפי שנדמה לנו.
באמצעות שילוב של מחקרים מדעיים, ניסויים ודוגמאות מהחיים, איגלמן מוביל את הקוראים למסע מעורר מחשבה על זהות, חופש הבחירה וזיכרון, ומציע הסתכלות חדשה על השאלה מה זה באמת להיות אנושי.
הספר כתוב בשפה ידידותית ומרתקת, ומצליח להנגיש נושאים מורכבים לקוראים מכל רקע. הוא מומלץ במיוחד למתעניינים בפסיכולוגיה ובמדעי המוח, ולכל מי שסקרנים להבין את עצמם קצת יותר לעומק.
אישית, מבחינתי אינקוגניטו הוא הרבה מעבר לספר מעניין – הוא היה נקודת המפנה שהכניסה אותי לעולם מדעי המוח, תחום שבו אני עוסקת עד היום.
אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן
ריצ’רד פיינמן
תרגום: עמנואל לוטם. הוצאת מחברות לספרות, 1995
בימים שבהם ארצות הברית כינסה את מיטב הפיזיקאים בתחום הגרעין בלוס אלמוס, במסגרת פרויקט מנהטן הסודי ביותר לפיתוח פצצת האטום, איש לא הורשה לצאת מהמתחם הסגור לפני ש”עשן ישחיר את השמיים”. הסודות הגדולים בדרך לפצצה נשמרו בכספות משרדיות. כדי להדגים עד כמה הסודות האלה חשופים למעשה, ריצ’רד פיינמן, אז פיזיקאי צעיר בתוכנית ולימים חתן פרס נובל בפיזיקה, פרץ שוב ושוב לכספות במשרדים של עמיתיו והותיר אותם המומים.
גם בטורניר הכספות של מכון דוידסון תלמידי פיזיקה מנסים לפרוץ כספות. אך בעוד שבטורניר התלמידים בונים כספת שאי אפשר לפרוץ באמצעות ניסוי וטעייה, תוך שימוש במכניקה, אופטיקה, חשמל ומגנטיות – הכספות שפיינמן פרץ התבססו על מנגנונים מכניים, שדרשו זמן, סבלנות, ועד מיליון ניסיונות למציאת הקומבינציה הנכונה. פיינמן הבין את נקודות התורפה של המנגנונים, את אי-הדיוקים שלהם, וידע לשלב את ההבנה הזו עם תובנות פסיכולוגיות על הפשטות שבה אנשים בוחרים סיסמאות “אקראיות”. בעזרת תחבולות קטנות וביקורים תמימים במשרדי הקולגות, הוא הצליח לצמצם את מספר האפשרויות ממיליון ל-20 בלבד!
תוך עשר דקות פרץ פיינמן לכספת שהכילה את הסודות הכמוסים ביותר. וגם אצלנו בטורניר מסכימים איתו שאין צליל נעים יותר מה”קליק”.
על מעלליו כפורץ כספות, לצד עוד הרבה סיפורים אחרים על פיזיקה, חשיבה מדעית, חינוך וטבע האדם, מספר פיינמן בסגנון ייחודי באוטוביוגרפיה הססגונית שלו, שזכתה לכותרת המשנה ההולמת “הרפתקאותיו של איש מוזר”.
הקריאה בספר יוצרת את התחושה שאני יושבת עכשיו מול פיינמן והוא מדבר אליי ומספר על מסע חייו. משנות ילדותו והניסויים הראשונים כילד במעבדה הביתית שבנה בחדרו, ושלעיתים הסתיימו בשריפות קטנות או תקלות אחרות שכמעט גרמו לאסון, ועד תקופות ההתבגרות, ההתמקצעות והמעברים בחייו. פיינמן מספר על שלל מפגשים ושיחות בחיי היום-יום שלו, שהובילו אותו לחוויות מדעיות ובעיקר לחוויות אנושיות וחברתיות. הוא מתאר איך חלק מהמפגשים הובילו אותו להרפתקאות חדשות או לכיווני חשיבה חדשים, ואיך למד משהו מכל מפגש. פיינמן מספר בפשטות על טעויות וכישלונות, על התנהגויות לא מקובלות ועל האומץ להגיד את דעתו, לכל אדם או בכל סיטואציה.
היופי של הספר בעיניי הוא הצצה לאופן החשיבה של פיינמן, לשאלות שהעסיקו אותו, לתובנות שלו, וליכולת שלו להסתכל מזווית לא שגרתית על תופעות טבע ועל תופעות בחברה. אנו נחשפים להתמדה ולרצינות שהפנה לכל משימה שהייתה חשובה לו, – ניסוי במעבדה, פיתוח מיומנויות ציור או תיפוף – ולאישיותו הנדירה ורחבת האופקים של מדען שלא חשש להביע עמדה יוצאת דופן, לא פחד להעז ולנסות, גם לטעות, ולצאת מאזור הנוחות. מי יודע, אולי בזכות התובנות מהקריאה תגלו שגם בכם יש כישרונות רבים. רק זכרו להצטייד בסבלנות ובהתמדה.
ד”ר דורית גרנות היא מנהלת טורניר הכספות הבינלאומי במכון דוידסון, מקום שבו פיזיקה תיכונית פוגשת את חדוות היצירתיות. התחרות היא פסטיבל לפיצוח חידות פיזיקליות, שבו המשתתפים מפתחים כספות על בסיס מנגנונים פיזיקליים, ומתחרים בפריצת הכספות של קבוצות אחרות.
