מדע במבט על

כשהאסטרונאוטים של משימת ארטמיס 2 יטוסו לירח בחללית אוריון, הם יהנו מפינוק שלא היה לקודמיהם בתוכנית אפולו: שירותים אמיתיים, בלי צורך להתמודד עם קקי שמרחף בחללית. זו הזדמנות טובה לבחון את ההתפתחות של שירותי חלל וגם להבין איך ממחזרים את השתן בתחנת החלל

בעולם החי אנחנו מוצאים הרבה אימהות משקיעניות, לא מעט אבות מסורים, אבל גם מינים שבהם הצאצאים הצעירים צריכים לדאוג לעצמם, ללא כל עזרה. מדוע טיפול הורי נפוץ בקבוצות מסוימות יותר מבאחרות? למה הנקבות נושאות ברוב העול של הטיפול בצאצאים? ואיך כל זה קשור לאינטליגנציה?

מעליית הגג של מארי קירי, דרך מעבדת שתי הקומות של אירן ז’וליו-קירי, ועד לאטום הרדיואקטיבי של מרגריט פריי, שהשלים את הטבלה המחזורית. לרגל היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע – סיפור על רדיואקטיביות, ועל נשים ששינו את המדע

זרעי צמחים, תאים של חיות, קודי תוכנה ופיסות של תרבות וחברה אנושית: ארכיונים מסוגים רבים מנסים לשמור גיבוי לעולם שאנו מכירים – למקרה שנזדקק לו בעתיד

בפעם הראשונה אחרי יותר מחצי מאה ייצאו בני אדם מהמסלול הקרוב סביב כדור הארץ, ויטוסו קרוב לירח, בלי לנחות עליו. משימת ארטמיס 2 אמורה להיות שלב ראשון בדרך לחזרת בני אדם לירח עצמו, אך בדרך לשם עוד מחכים אתגרים גדולים ויקרים

אלגוריתמים ממוחשבים לא רק מגלים עבורנו חומרים חדשים בדייקנות מרשימה, אלא משנים את הדרך שבה המדע חושב על חומרים

מה מתרחש בגוף ובמוח של נשים בגיל המעבר ואילו כלים מבוססי מדע יכולים להקל על הקשיים שנלווים לתקופת החיים הזו

התגליות, המחקרים, המגמות והחידושים המדעיים של השנה האחרונה

שנת 2025 הייתה שנת שיא נוספת, עם יותר מ-300 שיגורים מוצלחים לחלל, משימות פורצות דרך, טילים חדשים וגם הצלחות ישראליות. סיכום השנה ברחבי היקום

לאחרונה עלו על מדפי החלב במרכולים בישראל מוצרים מסוג חדש: לא תחליפי חלב מהצומח, אלא משקה זהה כמעט לגמרי לחלב המוכר, פרט לכך ששום חיה לא לקחה חלק בייצורו

מה הקשר בין פיזיקה לגחליליות? מחקריה של אורית פלג חושפים את התופעה הייחודית שמתבטאת בתנועה שלהן

הכתר של ארכימדס, העובש של פלמינג, הקרינה של רנטגן והמתיקות של פאלברג. אף על פי שרוב המדע מתקדם דרך חקירה שיטתית, לפעמים כל מה שצריך זה עיניים חדות וטעות ממוזלת

יונקי הביב, שהתפצלו משאר היונקים לפני קרוב למאתיים מיליון שנה, מספקים מידע יחיד במינו על האבולוציה שלנו, ואף עשויים להוביל לפריצות דרך מבטיחות במדע וברפואה

כולנו אוהבים את כשכושי הזנב של חברינו על ארבע. אבל למה כלבים מכשכשים בזנבם? ומדוע הם עושים זאת יותר מקרוביהם הפראיים?

היא הגוף הגדול ביותר בקרבתנו, מספקת לנו ולכל כוכבי הלכת אור, חום וכבידה, מאפשרת חיים – ומעמידה אותם בסכנה מתמדת. מסע במערכת השמש: כתבה ראשונה בסדרה

תחנת החלל הבינלאומית מציינת בימים אלה 25 שנים של פעילות מאוישת רציפה. מה עושים בתחנה? איך מקיימים שגרת חיים בחלל? עד מתי היא תמשיך להתקיים ומה יקרה אחרי כן?

מהתמונות הנעות הראשונות, דרך הראינוע ועד לקולנוע של העתיד – הרבה יצירתיות, דמיון ומדע הפכו את הקולנוע למדיום אמנותי מסחרי ומלהיב

מתזוזות טקטוניות, דרך קריאות חיזור של הלווייתנים ועד לתנועה של להקות הדגים – העולם התת-ימי שופע קולות ורעשים. וגם: איך החסילון יורה?

מה יהיו הנושאים החמים במחקר המדעי בשנים הבאות? אילו פריצות צפויות בביולוגיה ובכימיה, בפיזיקה ובמתמטיקה? איך תשפיע הבינה המלאכותית על המחקר? והאם הכלים שבידינו יכולים לעזור לנו לחזות את עתיד המדע?

הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה, בין השאר, לחוקרים שהראו שאלכוהול עוזר לדבר שפות זרות, ולחוקרים שבדקו אילו פיצות מעדיפות לטאות

ההורמון, המשמש גם כמוליך עצבי, משפיע עמוקות על ההתנהגות האנושית – אבל אנחנו רחוקים מהבנה מלאה של הפעילות שלו

לאורך ההיסטוריה בני האדם מצאו דרכים לגייס לעזרתם בני ברית קטנים ובוגדניים, שיסייעו להם להכריע את אויביהם

הסרט האייקוני גרם למיליוני אנשים לפחד מהים, ושינה את תפיסת הציבור לגבי כרישים. 50 שנה אחר כך, מה הייתה השפעתו?

חוקרים ממכון ויצמן ומהנדסים מהתעשייה האווירית מקדמים פיתוח משימת חלל ישראלית שתחפש סימני חיים על אירופה, ירחו של כוכב הלכת הענקי