בעיות ניווט בעולם מוצף מידע: מהן הטיות קוגניטיביות?

אנחנו חיים בעולם מוצף מידע ומלא סכנות. מגפת הקורונה, שינויי אקלים, מלחמות – בשנים האחרונות נדמה שאין ולו רגע אחד של שקט. כולנו מחוברים לאינטרנט, לערוצי התקשורת ולרשתות החברתיות מסביב לשעון, וחשופים דרך קבע לכמויות עצומות של נתונים, חדשות, עדכונים, פרשנויות ותחזיות על כל סוגיה תחת השמש. אך לא כל המידע שאנחנו נתקלים בו אמיתי ומדויק – אנו חשופים להרבה מידע כוזב, ולא משנה אם הוא מועבר בטעות (מיסאינפורמציה), או מופץ במכוון על מנת לגרום נזק (דיסאינפורמציה).

לא רק חשיבה ביקורתית

לאור זאת, פיתוח מיומנויות חשיבה ביקורתית, שיעזרו לנו לעשות סדר במידע שאנחנו נחשפים אליו, הוא צורך חיוני שחשיבותו עצומה. עלינו לבדוק כמה אמינים המקורות שמהם המידע מגיע אלינו , לקבוע מה רמת המומחיות של המקור, לשפוט אם המידע הגיוני וסביר, ולחפש מקורות נוספים, דעות שונות והסברים חלופיים. בנוסף למיומנויות החשובות האלה, לחשיבה ביקורתית יש היבט נוסף: עלינו להיות מודעים להטיות הקוגניטיביות (הטיות חשיבה) שעלולות להטעות אותנו בבואנו לשפוט את המידע ולהעריכו. להטיות האלה יש השפעה ניכרת על תהליכי החשיבה שלנו, והחלק המעניין הוא שבעשרות השנים האחרונות, חוקרים מתחומים כמו פסיכולוגיה, כלכלה, סוציולוגיה וחינוך הבינו שאפשר למדוד, ואפילו לחזות, את אותם “באגים” בדרכי החשיבה וההתנהגות האנושית. מחקריהם מאפשרים לנו להבין איך להשפיע על תהליכי המחשבה וקבלת ההחלטות של עצמנו, לשנות אותם לכיוונים רצויים יותר, וכך, אולי, להיות קצת יותר רציונליים.

במרץ 2024 הלך לעולמו אחד מהחוקרים הידועים ביותר בעולם בתחום הזה, דניאל כהנמן, בגיל 90. כהנמן, שזכה בפרס בנק שוודיה למדעי הכלכלה לזכר אלפרד נובל (הידוע יותר כ”פרס נובל לכלכלה”) בשנת 2002, היה אחראי לאחת מהתגליות החשובות ביותר בתחום הפסיכולוגיה והכלכלה ההתנהגותית במאה האחרונה, עם שותפו, עמוס טברסקי, שנפטר מסרטן ב-1996. השניים חקרו את תחום קבלת ההחלטות, וגילו מגוון מנגנונים מפתיעים המשפיעים על האופן שבו כולנו חושבים ומכריעים מה לעשות. הם גילו שאנחנו הרבה פחות רציונליים מכפי שאנו חושבים שאנחנו, וששלל הטיות קוגניטיביות (או “יוריסטיבקות”, כפי שהם קראו להן) משפיעות עלינו, וגורמות לנו לקבל החלטות שאינן בהכרח אידיאליות, הגיוניות או מיטביות. 

התחום שכהנמן וטברסקי חקרו, קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, רלוונטי במיוחד בעולם המוצף במידע שבו אנו חיים. חשוב שנבין איך דפוסי החשיבה שלנו-עצמנו יכולים להתל בנו, ואיך אחרים יכולים לנצל את ה”באגים” האלה כדי להטות את הדעות ואת התפיסות שלנו – לטובה או לרעה. סדרת הכתבות הזו מוקדשת לזכרם של כהנמן וטברסקי, בהוקרה לתרומתם העצומה להבנתנו את אופן החשיבה האנושי ואת ההטיות המובְנות שלנו.

ערֵמת כשלים

לְמה בכלל אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים הטיות קוגניטיביות? באופן כללי, מדובר בדפוס קבוע של נטיות לקבל החלטות שאינן נכונות או אופטימליות, שאפשר לחזות ולשחזר. לפי הרשימה העדכנית בוויקיפדיה (האנגלית), קיימים יותר ממאתיים כשלים מחשבתיים, הטיות קוגניטיביות ואפקטים פסיכולוגיים, שמשתייכים לקבוצות ולסוגים שונים. אומנם לא כל ההטיות מבוססות מחקרית באותה מידה, אך רובן מדגימות היטב את ה”באגים” שמסתתרים אצל כולנו בעת קבלת החלטות, בעיקר בסביבה המקוונת ועתירת המידע, שחושפת אותנו ללא מעט מידע כוזב במטרה להשפיע על ההתנהגות וההחלטות שלנו.

בכתבות הבאות בסדרה נכיר כמה הטיות קוגניטיביות, אפקטים פסיכולוגיים וכשלי חשיבה שמשפיעים על כולנו, ונתנסה בהשפעתם. בכל כתבה נבחן אחת מההטיות הקוגניטיביות ונראה איך היא משפיעה על קבלת ההחלטות היומיומית שלנו, ואיפה היא רווחת במיוחד בתקופה הזו. אתם מוזמנים לקחת חלק פעיל בכתבות וללמוד מתרגילי המחשבה שכלולים בהן – זו הדרך הטובה ביותר להכיר במגבלות האנושיות שלנו ולהבין איך להתמודד עם העולם מוצף המידע שסביבנו.