מדע במבט על

הסרט האייקוני גרם למיליוני אנשים לפחד מהים, ושינה את תפיסת הציבור לגבי כרישים. 50 שנה אחר כך, מה הייתה השפעתו?

חוקרים ממכון ויצמן ומהנדסים מהתעשייה האווירית מקדמים פיתוח משימת חלל ישראלית שתחפש סימני חיים על אירופה, ירחו של כוכב הלכת הענקי

למה בעלי חיים שכלואים בכלובים לא מנסים לברוח? ומה מונע מאזרחים של משטרים רודניים למרוד במדכאיהם? לפעמים חוסר אונים הוא תכונה נרכשת

כבר מאות שנים שטילים ורקטות משמשים את האנושות, לפעמים למטרות חיוביות ולרוב כאמצעי להמטיר אש ותופת. איך התפתחו מערכות הנשק האלה? מה הן יכולות לעשות? ואיך מתמודדים עימן?

הומוסקסואליות קיימת בכל חברה אנושית, ואצל מינים רבים של בעלי חיים. איך התפתחה באבולוציה תכונה שגורמת לבעליה להעמיד פחות צאצאים?

השאלה למה אנחנו נעים קדימה בזמן אבל לא יכולים לחזור אחורה אינה רק תהייה פילוסופית – לפי הפיזיקה שאנחנו מכירים, לזמן כלל לא אמור להיות כיוון

מאיץ החלקיקים היחיד בארץ להפרדת פחמן 14 מאפשר הצצה ייחודית לעבר הרחוק והקרוב של ארץ ישראל ותושביה

לא רק פירמידות: התפתחות חומרי הבנייה בעולם העתיק השפיעה רבות על התרבויות הקדומות

למרות החום והיובש, המדבר רוחש חיים. לכבוד פסח וסיפור יציאת מצרים, נבדוק איך מצליחים בעלי החיים להתמודד עם התנאים הקשים באזורים הצחיחים של עולמנו

תשעה לוויינים זעירים שבנו תלמידי תיכון מרחבי הארץ ישוגרו לחלל אחרי שלוש שנים של עבודה מפרכת, וימצבו את ישראל כמובילה בעולם בלווייני תלמידים. הפרויקט כולל משימה מדעית, עבודה חינוכית, שליחות חברתית וגם הנצחה מרגשת

מכשור רפואי ממוזער, טכנולוגיה ירוקה, מכ”מים מתקדמים ושיטות חדשות לבינה מלאכותית הן רק חלק מהטכנולוגיות שמפתחת פרופ’ יונינה אלדר ממכון ויצמן למדע, כלת פרס ישראל בחקר ההנדסה ומהחוקרות המובילות בעולם בתחום עיבוד האותות

מתי בפעם האחרונה יצאת עם חברים או הרמת טלפון לאמא? קשרים חברתיים חשובים לבריאות לא פחות מפעילות נמרצת בחדר הכושר או מתזונה נכונה

מומחים מזהירים מיצירת חיידקי מראה מלאכותיים – המבוססים על חומצות אמינו וסוכרים הפוכים לאלה הקיימים בטבע

האם אכילת בשר “הפכה אותנו לבני אדם” ואיפשרה את התפתחות המוח הגדול שלנו? ומי היו הראשונים להכניס את הבשר לתפריט? הסיפור האבולוציוני של צריכת הבשר כולל שאלות רבות שעדיין לא נענו

חוקרים משתמשים במגוון שיטות לשם מעקב אחרי בעלי חיים באוויר, בים וביבשה, ואף מגייסים לעזרתם את ציבור חובבי הטבע

מה צריך לקרות כדי שנצליח להכריע מי חיבר את הכתוב או יצר את התמונה – אדם או בינה מלאכותית?

למרות השכיחות הגבוהה של התופעה, במיוחד בגיל צעיר, איננו יודעים להסביר מדוע אנשים מגמגמים – אבל כל הסימנים מעידים שהמקור הוא במוח

ברפואה, בתרבות, במדע ובתעשייה – נדמה שאין תחום שמהפכת הבינה המלאכותית היוצרת פסחה עליו ב-2024. סיכום שנה מיוחד

למרות הדעות הקדומות על מקצוע תומכות הלידה, מחקרים מראים שלשירות שהן נותנות יש תרומה ממשית לא רק לחוויית הלידה, אלא גם למניעת סיבוכים וניתוחים קיסריים

לכאורה כולנו יודעים מהם רגשות – הרי אנחנו חווים אותם כל הזמן. אבל כשאנו מנסים להסביר מהם רגשות ולמה הם נחוצים, מתברר לנו שעדיין רב הנסתר על הנגלה

פיתוחי הצ’טבוטים שמחוללים בשנים האחרונות מהפכות בתחומים רבים בחיינו הם תולדה של פיתוחים הדרגתיים רבים, שעברו דרך רשתות עצבים, טיפול פסיכולוגי, נקניקיות (כדוגמה), שחמט ופרס נובל בפיזיקה

ניתוחים לתיקון הראייה, המכונים “ניתוחים להסרת משקפיים”, זוכים כיום לפופולריות הולכת וגוברת. מה קורה בניתוחים כאלה, למי הם מתאימים ומה הסיכונים שכרוכים בהם?

להבעה שמתפשטת על פנינו כשאנחנו צוחקים יש מקור אבולוציוני עמוק, וייתכן שהיא משותפת גם לקופים, כלבים, דובים – ואפילו דולפינים

ארגון CERN, המפעיל את מאיץ החלקיקים הגדול בעולם, מציין 70 שנה להקמתו. מה עושים במאיצי חלקיקים? מה היו התרומות הגדולות שלו למדע? ולאן פניו של המאיץ הענקי בעתיד?