העידן הדיגיטלי משנה ומרחיב את אופיים של מפעלי התיעוד וההנצחה בעקבות טבח שבעה באוקטובר והמלחמה המתמשכת ברצועת עזה

מחקר שמשתתפיו ניהלו דיון בזוגות – לעיתים עם משתתפים אחרים ולעיתים עם מודלים של בינה מלאכותית – מצא שהמודלים היו משכנעים יותר

כבר כיום, יותר ויותר אנשים מסתמכים על הרשתות החברתיות בקבלת החלטות שקשורות לבריאותם. מומחים מזהירים שבתהליך הזה טמונה סכנה חמורה לבריאות הציבור

התקופה שאנחנו חיים בה לא רק מציפה אותנו בהררי מידע, אלא מצריכה גם מודעוּת לפגמים בחשיבה של עצמנו. איך עושים את זה? כתבה ראשונה בסדרה

מחקר ישראלי מצא שהאמפתיה שהבינה המלאכותית מפגינה כלפי מצוקה נפשית עשויה להשתוות לזו שמפגינים פסיכולוגים בשר ודם. אך לצד היתרונות יש סכנות

מתי בפעם האחרונה יצאת עם חברים או הרמת טלפון לאמא? קשרים חברתיים חשובים לבריאות לא פחות מפעילות נמרצת בחדר הכושר או מתזונה נכונה

הנכונות של מאות אנשים להאמין בדבר שסותר לחלוטין את המציאות המוכרת למדע מחייבת אותנו לנסות להבין מה מניע אותם – ומה אפשר לעשות נגד התופעה

קבוצת חוקרים מתחומי דעת שונים קוראת ליתר פיקוח על טכנולוגיות ה-AI

מחקר חדש מצא קשר בין תחושת בדידות לאמונה בתיאוריות קונספירציה

מחקר חדש נעזר ברשת חברתית כדי לבחון אם תרופה להשמנת יתר יכולה לסייע לגמילה מאלכוהול

מחקר חדש מצא שדווקא החיפוש המקוון מגדיל את הסיכוי להאמין למידע כוזב

בתקופה שאנחנו חיים בה המידע נגיש מאי פעם – לרבות מידע שקרי. האם נדע לזהות את האמת?

יש כלים רבים כדי להעריך כמה אנשים משתתפים בהפגנה, אבל לאומדן קהל יש גם מגבלות רבות

לאחר שהוריקן פגע בפוארטו ריקו הרחיבו הקופים החיים שם את הרשתות החברתיות שלהם

כולנו מקבלים ברשתות החברתיות הודעות בקשר לנגיף הקורונה החדש. עד כמה הן מבוססות?

נקבות צבועים נקודים מורישות לצאצאיהן את הקשרים החברתיים שלהן, הורשה חברתית שעוזרת ליצור קבוצות יציבות

את הקורונה ליוותה התפרצות קשה של מגפת המידע השקרי, שהופץ לא רק ברשתות חברתיות אלא גם בעזרת כלי תקשורת ופוליטיקאים

לסיכום שנת הקורונה, כל מה שצריך לזכור על המדע של המגפה: הנגיף, הבדיקות, החיסונים, התרופות והטיפולים, לצד הפייק-ניוז ותופעות תרבותיות נוספות. לגזור ולשמור

מהנצחה ועד שימור בהקפאה ואפילו העלאת התודעה למחשב – טכנולוגיות העתיד עשויות לממש את השאיפה האנושית לאלמוות. אך האם עדיין נהיה בני אדם?

חוקרים פיתחו שיטה לזיהוי בוטים, המבוססת על המאפיינים הייחודיים להתנהגות אנושית

כמה כללי אצבע פשוטים לזיהוי הודעות מזויפות, לא רק בימי קורונה

המבנה החברתי של ציידים-לקטים חושף כיצד העברת המידע תורמת להתפתחות הטכנולוגיה

ממצאים חדשים מעידים כי אין באמת הצדקה לחרדה מפני הרשתות החברתיות

למה קל לנו כל כך להאמין לידיעות מזויפות? ואיך אפשר להימנע מנפילה בפח?