רשימת הכתבות

לכבוד יום העצמאות והמנגלים המיותמים: מה ההבדל בין פחם עץ, פחם אבן ונפט

צמצום התחבורה והפעילות התעשייתית הפחיתו את רעשי הרקע הסיסמיים ומאפשרים לבצע מדידות עדינות יותר

מחקר: קרקעית הים האדום פולטת גזים רעילים בלי קשר לפעילות האדם

הכנרת והאקוויפרים התמלאו בחורף הגשום. האם זה פותר את בעיות המים שלנו לשנים הקרובות? ממש לא

דו”ח חדש מצביע על ירידה עקבית בריכוזי החמצן המומס בים ועל הסכנה הנשקפת ממנה

מחקר ישראלי: שכבת הגנה המאטה את התחממות כדור הארץ נעלמת והולכת

הרכב החמצן בסלעי מערת שורק חושף קשר אפשרי בין ציר הסיבוב של כדור הארץ, מונסונים ויציאת האדם הקדמון מאפריקה

שריפות הענק באוסטרליה ישפיעו מאוד על מזג האוויר בחצי הכדור הדרומי ובעולם כולו. איך? לא לגמרי ברור

לרעידת האדמה בטורקיה קדמו רעידות חלשות. האם הן מנעו רעידה חזקה יותר? התשובה המצערת היא שלא

איפה המים צעירים יותר – בים, באגמים או באקוויפרים של מי תהום?

חוקרים מישראל וממדינות נוספות גילו: הנהר האפריקאי זורם בנתיבו הנוכחי כ-30 מיליון שנה

הלחצים הטמפרטורות ותנועת המַגְמָה והגזים – כל אלה קובעים איזה סוג של הר געש נקבל

נתונים מעודכנים: בני האדם פולטים מדי שנה פחמן דו-חמצני פי מאה יותר מכל הרי הגעש בעולם ביחד

תושבים בקליפורניה יקבלו התרעה מוקדמת על רעידות אדמה. אומנם רק של כמה שניות, אך זה יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות

ענן גשם ממוצע יכול לשקול מאות טונות. איך כמות כזאת של מים נוזליים מצליחה להישאר באוויר?

שקעים, רמות והגיאוגרפיה הייחודית של מזרח הים התיכון מכתיבים באיזו עונה בדיוק יגיעו אלינו הממטרים

שנה הלכה, שנה באה, ולא רק השנה. גם למים, לאטומי הפחמן והחנקן ולחיים עצמם יש מחזוריות

חומרים חדשים, חקר הזדקנות לכבוד השנה החדשה, מדעניות ומדענים מספרים על תחילתה של דרך חדשה

250 שנה להולדתו של אלכסנדר פון הומבולדט, שגילה את הקשרים של עולם הטבע ואת הנזקים שהאדם גורם לו

צריכת החול העולמית עולה בהתמדה ובלי שינוי מהיר ביחס אליו, נמצא את עצמנו בלי אחד המשאבים החשובים ביותר

המוח של עכברים ועטלפים “מסתנכרן” עם אחרים מבני מינם כשהם נמצאים בקבוצה

עמוק באדמת הנגב עדיין אצורים מי גשמים קדומים, שנאגרו שם לפני יותר מ-300 אלף שנה

ניסוי מודל להתפרצות הר געש – משעווה של נר

לפני ארבעה מיליארד שנים אסטרואידים פגעו תדיר בכדור הארץ. הראיות לכך עדיין קיימות – באוקיינוסים שלנו ועל הירח