רשימת הכתבות

למרות הדימוי הרומנטי של הפצחן האנטי-ממסדי, מדובר בפשעים שגורמים נזק רב

מחקר חשף חלק מהבסיס העצבי לקשר זוגי במוחם של מכרסמים מונוגמיים

מה יכולה המגפה העולמית ללמד אותנו על ההתמודדות של אנשים עם מצוקה?

הזכרים הדומיננטיים בקבוצה הם לא תמיד בעלי ההשפעה הגדולה ביותר, כך עולה ממחקר על דגים

חוקרים פיתחו שיטה לזיהוי בוטים, המבוססת על המאפיינים הייחודיים להתנהגות אנושית

התפתחות איטית של הצאצאים וטיפול הורי מסור קשורים למוח גדול ולאינטליגנציה – גם אצל עופות

האם החיבה הזאת לחרוזים היא העדפה תרבותית בלבד, או שיש לה גם בסיס ביולוגי? (ספוילר: יש)

מחקר בינלאומי שיחזר בהצלחה את המאמר פורץ הדרך שהראה כי בני אדם אינם מקבלים החלטות כלכליות באופן רציונלי

האם תקופת ההסגר והלחץ הנפשי עקב המגפה גורמים לנו לחלום יותר חלומות רעים?

חוקרים ופסיכולוגים מודאגים מהמחיר הנפשי והבריאותי של בידוד האוכלוסייה המבוגרת

ציידים-לקטים נחים בתנוחות כריעה, שמפעילות את השרירים יותר מאשר ישיבה על כיסא

מחקר חדש מיפה את הבעות הפנים של עכברים החווים רגשות שונים, ואף מצא את האזורים במוח האחראים על הבעות אלו

מחקר: עטלפי ערפד יוצרים קשרים חברתיים ויחסי אמון בהדרגה, בדומה לבני אדם

העבדות נטועה עמוק בתרבות האנושית, אך האם היא באמת הסתיימה?

כמה כללי אצבע פשוטים לזיהוי הודעות מזויפות, לא רק בימי קורונה

המבנה החברתי של ציידים-לקטים חושף כיצד העברת המידע תורמת להתפתחות הטכנולוגיה

מגנטים, הנדסה גנטית, בינה מלאכותית, נוגדנים, לייזרים ואפילו גמלים, כולם מגויסים לפיתוחים של חוקרים ישראלים הניצבים בחזית המאבק נגד המגפה

ההסגר חשוב לבלימת הקורונה, אבל יש לו גם מחיר נפשי. יש מה לעשות כדי לצמצם אותו

מדד האושר היה עשוי לחזות טוב יותר את המהפכות מאשר מדדים כלכליים

מי נוער? מי מצפצף? מי שורק? מי קורא? ומי מתחפש למסור? לכבוד פורים, נסו לזהות את קולות החיות

תוכים מסוגלים להבין הסתברות ופועלים נכון כדי למקסם את סיכוייהם לקבל פרס

רוב הכלבים סובלים מבעיות התנהגות – וככל הנראה, יש לכך בסיס גנטי

לכבוד יום המשפחה, מבט על אמהות שנותנות לצאצאים לאכול אותן, וגם על אמהות שמקריבות את הצאצאים כדי לשרוד בעצמן

מחקר מגלה שדווקא מחקרים שמטילים ספק בנכונות המיתוס תורמים לביסוסו