דיווחים על התפרצויות באינדונזיה, ארצות ברית, סרביה ודרום אפריקה על רקע ירידה בהיענות לתוכניות החיסונים

מדוע יש עלייה בהידבקות של מחוסנים ולמה עכשיו חשוב אפילו יותר להתחסן?

סבירות אפסית לתופעות לוואי קשות של החיסון וסכנה ממשית מהמחלה הופכות את ההתחסנות לבחירה ההגיונית

הסרט הטוען כי מגפת הקורונה אינה חמורה והצעדים נגדה מוגזמים, נשען על חצאי אמיתות, מידע לא מעודכן, טענות חסרות בסיס ועריכה מגמתית

יעילותו של חיסון יכולה להיות שונה בין קבוצה אחת לאחרת, והתנאים במציאות מוסיפים מורכבות לאלה של הניסוי הקליני. איך בכל זאת מודדים אותה? בזהירות

הכלי המרכזי של רשויות הבריאות לדעת אם הן מצליחות לבלום את המגפה נקרא R – אולם לצד יתרונותיו צריך להבין גם את מגבלותיו

למעשה הוא אפילו לא קיים. שוודיה מפעילה אמצעים דומים לכל מדינות העולם במאמץ לבלום את מגפת הקורונה

מודל חישובי מראה שאין שום תרחיש מעשי שיאפשר להדביק רק צעירים ובריאים בנגיף הקורונה, בלי להביא לקריסת מערכות הבריאות

מחקרים מראים כי צננת שמקורה בנגיפי קורונה אחרים עשויה להוביל לפיתוח תגובה חיסונית נגד נגיף החדש, אך לא ברור אם היא משמעותית

התפרצויות גדולות של מגפות בעבר מלמדות איך המגפה עשויה להתפתח בתקופה הקרובה

התקשורת דיווחה על שיעורי ההדבקה על סמך מחקר שיש בו לא מעט בעיות, בראשן בדיקות עם אחוזי שגיאה גבוהים

מדוע לא לתת לכלל האוכלוסייה להידבק ולהגן בחסינות קהילתית על הקשישים והפגיעים? זהו מתכון לאסון