מחקר חדש: אור מלאכותי משבש אצל החרקים את תפיסת המרחב, ולכן הם נקלעים לסחרור

הכוכבים בשמים מוסתרים מאחורי התאורה המלאכותית שיצרנו כדי להרחיק את הלילה

מי הם החרקים המעופפים שבאים לבקר אותנו עכשיו? מדוע הם עושים זאת דווקא בעונה החמה ולמה חשוב לנו לשמור עליהם?

מאז שחר ימי האנושות בנה האדם את חייו סביב האור. אורח חייו של האדם הקדמון נקבע על פי

מנורת הפלורסנט, המכונה בטעות גם “מנורת ניאון”, חוללה מהפיכה בשוק התאורה. מדובר במנורה עם

אחוז ניכר מן האנרגיה אותה אנו מייצרים בתחנות הכוח, מיועד לתאורה. לשם קבלת אמת מידה,

זאת שאלה מאוד מעניינת מכיוון שהיא לוקחת אותנו בהדרגה יותר ויותר אחורה בזמן. השאלה מאוד

למרות שידועים בתקופה הקדומה תיאורים שונים על מדורות שנבנו על ראשי גבעות והרים כדי לכוון

בניגוד לנורת להט העשויה מזכוכית ובתוכה מצויה תערובת גזי ארגון וחנקן בלחץ נמוך (כמעט

בשלהי שנות ה70 של המאה ה17 כימאי גרמני בשם הנינג (Hennig Brand) ניסה לזקק (ע”י אידוי)

אורות ערפל הם אורות בקדמת הרכב ומטרתם להראות את הכביש כאשר תנאי הדרך הם ערפיליים וקשים

הנורה הרגילה המוכרת לנו היא נורת להט. הנורה עשויה זכוכית ובתוכה מצויה תערובת של גז ארגון

הנורות הצבעוניות והיעילות הופכות נפוצות במיוחד בעשורים האחרונים, אבל איך בעצם הן עובדות? ואיך קשורה מכניקת הקוונטים לסיפור?

נורות ניאון מכילות גז ניאון במיכל סגור, עם כל הפעלה של הנורה, מתח מופעל בין שני צידי

עקרונית – צמחים בהחלט מסוגלים לגדול ללא אור שמש ולהסתמך על אור מלאכותי, אך צריך להקפיד

מאותה סיבה בדיוק שבצפייה בסרט אנו רואים תמונה ותנועה רציפה ולא רצף של תמונות סטטיות

דיודות פולטות אור (Light-emitting diode, LED) מסוגלות לטווח צבעים (אורכי גל) שבין תת-אדום

גזים אצילים (למשל ניאון) כמעט לעולם אינם מתרכבים לכדי מולקולות אלא נשארים בתצורה של