מה צריך לקרות כדי שנצליח להכריע מי חיבר את הכתוב או יצר את התמונה – אדם או בינה מלאכותית?

חוקרים השתמשו בכלי שבדרך כלל מנתחים בעזרתו תמונות של גלקסיות, בשביל לנתח השתקפויות אור בעיניים. כך הם זיהו תמונות שאינן אמיתיות אלא נוצרו על ידי בינה מלאכותית

מחקר חדש מצא שדווקא החיפוש המקוון מגדיל את הסיכוי להאמין למידע כוזב

בתקופה שאנחנו חיים בה המידע נגיש מאי פעם – לרבות מידע שקרי. האם נדע לזהות את האמת?

גם הטכנולוגיה הכי מתקדמת – הגדר החכמה ביותר, לוחמה אלקטרונית וצ’אט-GPT עלולים לאכזב

כולנו מקבלים ברשתות החברתיות הודעות בקשר לנגיף הקורונה החדש. עד כמה הן מבוססות?

לכבוד האחד באפריל, בחנו את עצמכם: האם תוכלו לזהות אילו מהתמונות שלפניכם אמתיות ואילו “פייק ניוז”?

את הקורונה ליוותה התפרצות קשה של מגפת המידע השקרי, שהופץ לא רק ברשתות חברתיות אלא גם בעזרת כלי תקשורת ופוליטיקאים

לסיכום שנת הקורונה, כל מה שצריך לזכור על המדע של המגפה: הנגיף, הבדיקות, החיסונים, התרופות והטיפולים, לצד הפייק-ניוז ותופעות תרבותיות נוספות. לגזור ולשמור

חוקרים פיתחו שיטה לזיהוי בוטים, המבוססת על המאפיינים הייחודיים להתנהגות אנושית

כמה כללי אצבע פשוטים לזיהוי הודעות מזויפות, לא רק בימי קורונה

האם יש צורך לחזק את מערכת החיסון? (לא ממש) ואם כן, כיצד? (אין קיצורי דרך)

למה קל לנו כל כך להאמין לידיעות מזויפות? ואיך אפשר להימנע מנפילה בפח?

הטבעונות היא אורח חיים שהדוגלים בו נמנעים ממזון מן החי. בשונה מצמחונים הם אינם מסתפקים רק

בגיליון האחרון של כתב העת המדעי היוקרתי Science התפרסמה תגלית מרתקת. חוקרים צרפתיים גילו

הסיפור הטראגי שלנו מתחיל לפני קרוב למאה שנה במערב אפריקה, כשמחלה נגיפית של קופים עברה