ככל שכמות הפחמן הדו-חמצני באוקיינוסים גדלה, האצות שקולטות אותו מהאטמוספרה ומשקעות אותו במעמקים מתקשות למלא את תפקידן האקולוגי

חוקרים גילו כיצד השתנו ריכוזי הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה בתקופת הדינוזאורים, באמצעות ניתוח הרכב השיניים שלהם

במעמקי הים, פחמן קדום שמור בתוך סלעים. במחקר בהובלת חוקר ישראלי הצליחו לפענח את סודותיו ולשרטט מחדש את ההיסטוריה של החיים על פני כדור הארץ

מחקר חדש מראה שבתנאים מסוימים האבולוציה יכולה “לנוע לאחור”, ותכונות מורכבות, כמו דרך ההתרבות של שרכים, עשויות להשתנות בחזרה למצב הפשוט יותר שממנו התפתחו

שיתוף פעולה מופלא בין צדפה לאצה עשוי לסלול את הדרך לטכנולוגיות אופטיות חדשות

מהו משולש האש? ממה מייצרים נרות? ומי עושה פוטוסינתזה? שטיפת מוח מיוחדת של אור ואש

גושי מתכת טבעיים פולטים חמצן במעמקי האוקיינוס החשוכים, שבהיעדר פוטוסינתזה, סברו עד כה שכלל אין בהם ייצור חמצן

האם קבורה של עצים בים תפחית את שיעור הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה וכך תפחית את ההתחממות הגלובלית?

אלמוגים חיים בסימביוזה עם אצות, אבל מחקר חדש מצא שכשחסר להם מזון – הם אוכלים אותן

מה המשמעות האמיתית של האבק המתמגנט, המתועד בסרטון ויראלי?

יצורים ביולוגיים גדולים מהחלקיקים של תורת הקוונטים. ובכל זאת גם לה יש מה לומר בנוגע להם

בניסוי הזה נגלה איך צמחים יכולים למצוא את דרכם במבוך – ולמה הם עוקבים אחר האור?

אסטרונאוטים בחלל זקוקים למזון משומר, בעל ערך תזונתי רב וארוז בצמצום. האם הפתרון יגיע מהשמרים?

נגיפים הם הישויות הביולוגיות השכיחות ביותר בים, ויש להם תפקידים חשובים באיזון האקולוגיה ושמירה על האטמוספרה

למרות חסרונה של מערכת עצבים – צמחים חשים את סביבתם ופועלים בהתאם לשינויים שמתרחשים בה

לכו רגע לברז המטבח ובדקו אם יש בו מים. הם הגיעו מהר, לא? קבלו דרך נוספת אך איטית להחריד להפקת מים מ…עלים! רק אל תשתו אותם בסוף הניסוי, טוב?

בפתח החג הססגוני ביותר, אין כמו להכין עוגיות בשלל צבעים, ובתוך כך להבין את המדע של צבעי המאכל הטבעיים

חומרי חבישה חדשניים מספקים חמצן ישירות לפצע באמצעות אצות ומזרזים את הריפוי

חנוכה הוא בדיוק הזמן לחידון מיוחד על המדע שמאחורי האור, הראייה, והמאורות

התחממות כדור הארץ גורמת לשינויים במגוון המינים באוקיינוסים ובפיזורם ברחבי כדור הארץ

תלתן וצמחים אחרים חבים את הצלחתם לפרטנרים סודיים המסתתרים מתחת לאדמה

חוקרים הצליחו להזין מוח של ראשן צפרדעים בחמצן שהפיקו אצות חד-תאיות שהיו בתוכו

כמות החמצן באטמוספרה הקדומה הושפעה בין השאר מאורך היממה, שהיה אז קצר יותר

מחקר חדש מגלה: יצורים השתמשו בחמצן חצי מיליארד שנה לפני “החמצון הגדול”