הגז חסר הצבע והריח קוטל אלפי אנשים בכל שנה, בעיקר בעונה הקרה, ואין טיפול יעיל נגדו. איך אפשר למנוע הרעלה?

פחמן חד־חמצני נחשב לאחד הרעלים הקטלניים והחמקמקים ביותר, ולרפואה אין עד היום טיפול מהיר נגדו. מחקר חדש מציג גישה חדשנית שמסוגלת לנקות את הדם מהגז הרעיל עוד לפני שהוא גורם לנזק

תרופה שמפעילה את תגובת הגוף למחסור בחמצן האריכה את חייהם של עכברים עם תסמונת ליי – מחלה קטלנית שפוגעת בבני אדם

כדי להבין את המוח שלנו עלינו לראות אותו בפעולה. לשם כך פותח ה-fMRI: דימות מוחי תפקודי בתהודה מגנטית

פילי ים ממפים את קרקעית האוקיינוס, לראשונה: אושר טיפול גנטי באמצעות קריספר, “לנקר” כמו פינגווין, תעלומת החלקיק האנרגטי והצלחה לאפוד המגן הישראלי בחלל

מה תפקיד ההמוגלובין? מדוע מים מכבים שריפות? ומה זה בצק פילו? טריוויה מדעית

רשויות הבריאות בבריטניה אישרו טיפול בעריכת גנים לחולי אנמיה חרמשית ובטא-תלסמיה

צפרדעי הזכוכית הופכות לכמעט שקופות בעת מנוחה, בשל התקבצות תאי דם אדומים רבים בכבד

הכנסת בועיות קטנטנות הנושאות חמצן ישירות לתוך הווריד עשויה להציל אנשים במצב של רמת חמצן נמוכה בדם

מה זה אופק אירועים? איזה דג הוא הגדול בעולם? ואיך נקראה תחנת החלל האמריקאית? טריוויה מדעית

מהי תסמונת המתחזה? איפה מוצאים פצלי שמן? ומה זה נדל? טריוויה מדעית

כשאנו ישנים מומלץ להשאיר חלון או דלת פתוחים מעט, במיוחד אם יש תנור דולק בבית

תוצאות ראשוניות מבטיחות לניסוי קליני בתיקון הגן האחראי למחלה

חוקרים חשפו את המנגנון הפעולה של הקווינולין – אחת התרופות התוקפות את הטפיל

בטיפול נסיוני לא פולשני קרני לייזר מאתרות תאים ממאירים בדם ומחסלות אותם

מה המרכיב העיקרי באטמוספרה? מדוע הדם אדום? ומה בודקים בממוגרפיה? טריוויה מדעית

מדוע הוורידים נראים כחולים? זאת רק אשליה אופטית. ודם עני בחמצן? הוא בעצם אדום כהה

יותר ויותר אנשים פונים לתאי לחץ בתקווה לזרז החלמה לאחר פציעה. איך זה עובד והאם זה מבוסס מדעית?

איבוד דם כרוך בשינוי ברמות הברזל שיש בגופנו. מהו הנזק שיש באיבוד כזה, ומי יפיק ממנו תועלת?

המתכת הנפוצה ביותר בכדור הארץ מאפשר, לנו לנשום, לבנות מגדלים וגשרים, ואפילו להילחם באפקט החממה

מסטרואידים וסמי מרץ ועד אמצעים להשבחת הדם: ספורטאים רבים מוכנים לסכן את בריאותם למען הסיכוי לתהילה

שלום שחר, כאשר מקבלים מכה באזור בו העצם קרובה לפני השטח כמו הגולגולת למשל, נוצרת בליטה

כאשר אנו נושמים אנחנו מכניסים אויר המכיל תערובת גזים, ביניהם חמצן, חנקן ופחמן דו-חמצני, מחלל האף והפה דרך קנה הנשימה

החולד (Spalax ehrenbergi) מסוגל לחיות במחילות צרות, בהן לחץ החמצן הנמוך (היפוקסיה)