מי הראשון שהתפצל מאילן היוחסין של בעלי החיים? לאחר מחלוקת ארוכה, מחקר חדש טוען: המסרקנית

שימוש בפתיונות הוביל להתפתחות תיקנים שנרתעים מסוכר – והשפיע גם על החיזור שלהם

היכן בדיוק עובר קו הגבול שמפריד בין האדם הקדמון הפרהיסטורי לאורח החיים האנושי המוכר לנו כיום?

מקטעי DNA קצרצרים שאיבדנו במהלך האבולוציה עשויים להסביר הבדלים בין אדם ושימפנזה

חוקרים משערים שייתכן כי לסמים משני תודעה יש חשיבות רבה בהתפתחות תרבויות אנושיות מורכבות ומשגשגות

יונקי כיס לא פרימיטיביים בהשוואה ליונקי שליה, והם דווקא רחוקים יותר מהאב הקדמון המשותף

מחקר חדש משער שהצמחים השתנו לכיוון שמתאים לביות – עוד לפני שהאדם החל לביית אותם

מחקר חדש מצא מקור גנטי לתופעת הנמלים המתחזות למלכת הקן

חוקרים הצליחו להפוך שמרים חד-תאיים מיקרוסקופיים ליצור רב-תאי נראה לעין בתוך כמה אלפי דורות

במהלך האבולוציה של “חיות הרעם” הקדומות הענקיות, חלקן נהיו גדולות וחלקן דווקא קטנות

איך דגים מנווטים? מטאור ישראלי בשמי נאס”א, גם דבורים לומדות זו מזו, הפילים שבייתו את עצמם ועלוקות נגד חלזונות

מחקר חדש מראה שזכרים תוקפניים ואימפולסיביים נהנים ממעמד בכיר בקבוצה ומעמידים צאצאים רבים יחסית. אז למה לא כולם נוהגים כך?

מחקר חדש: פילים עברו “ביות עצמי”, תהליך בו הברירה הטבעית מובילה להתפתחות תכונות דומות לאלו של חיות מבוייתות, כמו רוגע וסובלנות. בעבר הציעו חוקרים שתהליך דומה התרחש אצל הבונובו, וגם אצל בני האדם

עצלות אולי נשמעת כמו תכונה שלילית, אך נראה שהעצלנים שרדו דווקא בזכותה

חוקרים פענחו את מבנה השלד של ארכאונים אסגרדיים וגילו: הוא דומה לזה של בעלי הגרעין

חוקרים מצאו אילו מוטציות יוצרות גֵנים חדשים בעלי תפקיד מוגדר – וזיהו כך גֵן שאחראי להתפתחות מוח גדול אצל בני אדם וקופים

חיידקים משתפים ביניהם פעולה כדי להתגונן מפני אויבים טורפים אך בסופו של דבר בוחרים בהגנה עצמית

מדוע במינים מסוימים של בעלי חיים התפתח מוח גדול יותר מבאחרים? בגלל טיפול ודאגה של ההורים

למה חתולים בוגרים עושים תנועות לישה עם הרגליים ואיך זה קשור לאמא שלהם – ואולי גם לנחשים?

תגלית של שבעה מיני עכבישים חדשים למדע פותחת צהר לעולם המסתורי של יצורי המערות בישראל

ה”יוניקורן” של נועה קירל לא לבד. מדענים חקרו את החד-קרן, מה הם גילו?

שינויים גנטיים שאיפשרו לתמנונים מסוימים לעלות מקרקעית הים שופכים אור על האבולוציה שלהם

חוקרים בדקו מהי אסטרטגיית ההסוואה המוצלחת ביותר, המקטינה במידה רבה את הסיכוי להיטרף

פטריות עלולות להפוך למידבקות יותר ומסוכנות יותר לאדם – בגלל שינוי האקלים