ככל שכמות הפחמן הדו-חמצני באוקיינוסים גדלה, האצות שקולטות אותו מהאטמוספרה ומשקעות אותו במעמקים מתקשות למלא את תפקידן האקולוגי

בעקבות שינויי האקלים, חלקים נרחבים מהטונדרות בצפון הרחוק של כדור הארץ החלו לפלוט יותר גזי חממה משהן מקבעות

זכר אלפא? לא תמיד, הברק הענק, זיעה לא מופרשת בטיפות, תנובת האדמה של עצי הפיקוס וטיפול “מקפח” לנשים חולות טרשת נפוצה

הפרס היוקרתי יוענק השנה על פריצות דרך בשיקום הראייה, בקוסמולוגיה, בהצפנת מידע ובהגדלת יבול חקלאי

האם קבורה של עצים בים תפחית את שיעור הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה וכך תפחית את ההתחממות הגלובלית?

נטיעת יערות עשויה להיות פתרון לבעיית ההתחממות הגלובלית – אך לא תמיד ולא בכל מצב

נגיפים הם הישויות הביולוגיות השכיחות ביותר בים, ויש להם תפקידים חשובים באיזון האקולוגיה ושמירה על האטמוספרה

האם המונדיאל בקטאר יצליח לראשונה לאפס את מאזן פליטות הפחמן של הטורניר, כפי שהתחייבו המארגנים?

מהו קיבוע פחמן? איפה נמצאת המערכת הסימפתטית? ואיזה בעל חיים הוא הבונה? טריוויה מדעית

דו”ח מקיף של פאנל האקלים הבינלאומי מזהיר: נותרה עוד דרך רבה לעצירת ההתחממות

מחקר שנעשה במקסיקו הראה שהמערכות האקולוגיות העשירות הגדלות בחופי יוקטן תורמות תרומה ייחודית לקיבוע גזי חממה

חוקרים פיתחו שיטה חדשה ויעילה יותר מקודמותיה להמרת פחמן דו-חמצני לדלק

הם מספקים לנו חמצן, בתי גידול לבעלי חיים רבים ומסייעים לבלום את אפקט החממה. אבל מתברר שלא כל כך פשוט לספור אותם

כמה אנחנו יודעים באמת על השפעת הצמחייה על האקלים?

חוקרים ממכון ויצמן למדע הצליחו לפתח בהנדסה גנטית חיידקים שבונים את כל גופם רק מהפחמן הדו חמצני באוויר

שנה הלכה, שנה באה, ולא רק השנה. גם למים, לאטומי הפחמן והחנקן ולחיים עצמם יש מחזוריות

ממצאים מדאיגים: עקב כריתה מואצת יערות הגשם הטרופיים החלו “לנשוף” פחמן לאטמוספרה במקום לספוג אותו