לאחר שהוריקן פגע בפוארטו ריקו הרחיבו הקופים החיים שם את הרשתות החברתיות שלהם

נקבות צבועים נקודים מורישות לצאצאיהן את הקשרים החברתיים שלהן, הורשה חברתית שעוזרת ליצור קבוצות יציבות

דולפינים מבינים את המושג של “קבוצה” שהם חברים בה ומגיבים מיד כאשר מישהו מחברי הקבוצה קורא

חוקרים חשפו טירנוזאורים שמתו יחדיו. האם זה אומר שהם גם חיו וצדו במשותף? החוקרים חלוקים

הנמלים הקופצות ההודיות מכווצות את מוחן כשהן מנסות לזכות בזכות להתרבות, ויכולות גם לגדל אותו מחדש

איך מין אחד מתפצל לשני מינים, ללא מחסום פיזי שימנע הזדווגות? מחקר חדש מראה שבמקרה של ציפורים מדרום אמריקה, הגורם המכריע הוא הבחירה של הנקבות

אריות מפהקים כשחברי הלהקה שלהם מפהקים לידם, ולאחר מכן הם גם נוטים להתנהג בצורה מתואמת

מתברר שלמטפורה “שברון לב” יש בסיס פיזיולוגי ממשי, ושמצוקה רגשית כואבת באותה צורה כמו מיחושים פיזיים

רוב הכלבים סובלים מבעיות התנהגות – וככל הנראה, יש לכך בסיס גנטי

מחקר חדש מצא שתכונות כלבים כמו תוקפנות, נטייה למרדף והתאמה לאילוף מושפעות מאוד מהגנים – אבל לא לגמרי

מדוע הלב מזוהה עם הרגשות ובפרט עם אהבה? הרי מקור הרגשות הוא במוח. מתי בהיסטוריה נקשר הלב לרגש?

מתברר שכשנשים הזריקו קטמין לעכברים נעלמו ההשפעות האנטי-דיכאוניות שהיו לו כשגבר הזריק אותו

בעלי חיים משנים את התנהגותם בזמן הליקוי, ועכשיו יש לזה אפליקציה

מחקרים עדכניים מסבירים את הביולוגיה של המתבגרים באופן שהיה שמור בעבר רק לפסיכולוגיה

דבש דבורים, תקשורת באמצעות כשכוש בזנב ומקהלות ציפורים. איך מסתגלות חיות הבר לחיים העירוניים?

פטרייה קטלנית לצפרדעים משפרת את קריאות החיזור של הזכרים, וכך מגדילה את סיכוייה לעבור גם לצאצאיהם

פעמים רבות אנחנו נתקלים בכותרות בסגנון “אכול שום ולא תחלה בסרטן” או “מיצים טבעיים דוחים

תנועה גלית קיימת כמעט בכל תהליכי החיים שלנו: באור, בקול, בגלים שבים, בגלים החשמליים בגוף

“אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה”; “רק עוד סיגריה אחת ודי”; “אני רק תופס ראש”. המשפטים האלה

כלי התקשורת מציפים אותנו מדי יום בידיעות מדעיות בשלל נושאים – תגליות מדעיות מרעישות,

משחר ימי ההיסטוריה האמינו בני האדם בעל-טבעי וביכולות קסומות להירפא ממחלות, להפוך עופרת

שלום שגיא ותודה על השאלה. ההגדרה המילונית/מדעית של חוש קצב היא שמדובר ביכולת לזהות

ניסוי-אשליה שגורמת למוח להרגיש כאילו הידיים חסרות משקל ומרחפות באוויר

אשליה שמתעתעת במוח שלנו וגורמת להרגשה כאילו האף שלנו התארך לאורך של מטר