שיאי שיגורים ולוויינים ישראלים: סיכום השנה בחלל

שנת 2025, כמו קודמותיה, הייתה שנת שיא במספר השיגורים לחלל, עם 324 שיגורים למסלול סביב כדור הארץ, ב-96 אחוזי הצלחה: 311 הצלחות לעומת 13 שיגורים כושלים. זהו זינוק מרשים לעומת השנה שעברה, שבה נרשמו 261 שיגורים (97 אחוזי הצלחה), ומשנת 2023 שהסתיימה עם 223 שיגורים (95 אחוזי הצלחה). יותר ממחצית השיגורים היו של חברת ספייס אקס, ורובם הגדול היו טילי פלקון 9. החברה שיגרה לא פחות מ-165 טילים כאלה במשך השנה, קצת פחות משיגור כל יומיים! רובם המכריע של השיגורים היו של לווייני סטארלינק, רשת שירותי האינטרנט מהחלל שכוללת כיום יותר מ-8,000 לוויינים פעילים. כמעט בכל השיגורים נעשה שימוש חוזר בשלב הראשון של הפלקון 9, כשאחדים מהטילים מהדגם הזה כבר רשמו יותר משלושים שיגורים. מרשים לא פחות רקורד הביצועים של טילי פלקון 9 – 100 אחוז הצלחה בשיגורים השנה.

חברת ספייס אקס היא כיום מעצמת השיגור המובילה בעולם – בפער עצום מהמתחרות. מספר השיגורים שלה לבד כמעט כפול מכל השיגורים של סין השנה – מסחריים ולאומיים יחד – שמסתכם ב-91 שיגורים. עם זאת, גם הנתון הסיני מצביע על התקדמות מרשימה לעומת 68 השיגורים שביצעה ב-2024.

סין גם ניסתה לצמצם השנה את הפער מארצות הברית במה שנוגע למיחזור טילי השיגור, אך עד כה בלי הצלחה. בתחילת החודש שיגרה החברה הסינית Landspace בהצלחה את הטיל ז’וקה 3, שמזכיר מאוד את הפלקון 9, אך הניסיון להנחית את השלב הראשון שלו הסתיים בפיצוץ הטיל מעל אתר הנחיתה. ביום שלישי השבוע שיגר התאגיד הממשלתי CASC לטיסת בכורה את הטיל הגדול החדש שלו, Long March 12A. השלב השני הגיע למסלולו כמתוכנן, אך הניסיון להנחית את השלב הראשון שוב הסתיים בלהבות.

סך כל השיגורים האמריקאיים שאינם של ספייס אקס הסתכמו השנה בפחות משלושים. שמחציתם של חברת רוקט לאב שפועלת בארצות הברית אך משגרת את הטילים מניו זילנד. רוסיה רשמה השנה 15 שיגורים למסלול סביב כדור הארץ, והרביעית בדירוג היא הודו, עם חמישה שיגורים השנה, ארבעה מהם הסתיימו בהצלחה. השיגור האחרון מהודו היה ביום רביעי השבוע, כשטיל LVM3-M6 שיגר לחלל את הלוויין הכבד ביותר ששוגר מהודו עד כה, BlueBird 6 של החברה האמריקאית AST Mobile. החברה מספקת שירותי תקשורת סלולרית ואינטרנט מהחלל, חלק ניכר ממנה בטכנולוגיה שפותחה במרכז הפיתוח שלה בישראל.

תחרות במשקל כבד

במקביל לשליטה שלה בתחום השיגורים למסלול סביב כדור הארץ, ספייס אקס המשיכה להתקדם בפיתוח מערכת השיגור החדשה והענקית שלה, סטארשיפ. לאחר שפתחה את השנה עם כישלונות בטיסת הניסוי השביעית וגם השמינית, שבהן החללית התפוצצה זמן קצר אחרי שהתנתקה מטיל השיגור, וגם בטיסה התשיעית, שבה החללית נכנסה לסחרור ונשרפה בכניסה לאטמוספרה, בחודש אוגוסט סוף סוף רשמה החברה ניסוי מוצלח שעמד בכל היעדים, כולל הצבת לווייני דמה בחלל, והסתיים בתמרון נחיתה מעל הים. באוקטובר הסתיים בהצלחה ניסוי נוסף, דומה למדי, ובכך הסתיימו הניסויים בגרסה השנייה של סטארשיפ. בשנה הבאה אמורה החברה להתחיל לבחון את הגירסה השלישית, הגדולה מעט יותר.

גם חברת בלו אוריג’ין רשמה השנה התקדמות עם טיל השיגור הכבד שלה, ניו גלן, ואחרי שנים ארוכות של פיתוח הוא שוגר סוף סוף. בניסוי הראשון, בינואר, השלב השני הגיע למסלול, אך הניסיון להנחית את הראשון נכשל. בנובמבר שוגר ניו גלן בפעם השנייה, והפעם הצליחה גם נחיתת השלב השני על אסדה בים.

הצלחה אחרי שורת כישלונות. תמצית טיסת הניסוי העשירית של סטארשיפ:

המרוץ לירח מתחמם

ספייס אקס ובלו אוריגי’ן לא רק מובילות את פיתוח הטילים הכבדים, הן גם מפתחות את החלליות שאמורות להנחית בני אדם על הירח בשנים הבאות. סטארשיפ של ספייס אקס נבחרה להיות רכב הנחיתה המאוישת במשימות הנחיתה הראשונות של תוכנית ארטמיס, ואילו הנחתת של בלו אוריג’ין אמורה לשמש במשימות הבאות. עם זאת, ראש נאס”א החדש ג’ארד אייזקמן (Isaacman), שנכנס  לתפקידו בשבוע שעבר, אמר שהוא סבור שיש לפתוח את התחרות, ולהעניק את הבכורה לחברה שתשלים את הפיתוח ראשונה.

רשמית, ארצות הברית מתכוונת להנחית שוב בני אדם על הירח ב-2027, אחרי שב-2026 תצא לפועל משימת ארטמיס 2 – טיסה מאוישת בחללית אוריון סביב הירח, בלי לנחות עליו. עם זאת, נוכח העיכוב בפיתוח רכבי הנחיתה, לוח הזמנים הזה נראה שאפתני מאוד.

בינתיים גם סין שוקדת על תוכנית משלה להנחית בני אדם על הירח עד סוף 2030. בקיץ היא ביצעה ניסוי מוצלח ברכב הנחיתה המיועד, Lanyue – בכדור הארץ. אומנם מדובר ברכב נחיתה קטן משמעותית מאלה שמפתחים האמריקאים, והוא מזכיר יותר את אלה שהנחיתו את האסטרונאוטים של תוכנית אפולו על הירח, אבל ההתקדמות המהירה של סין מעורר חשש בארצות הברית שאסטרונאוטים סינים ידרכו על הירח לפני שאמריקאים יעשו זאת שוב, וזה אחד האתגרים שמחכים לראש נאס”א החדש.

בתחילת השנה נרשמה היסטוריה על הירח, עם הנחיתה הרכה המוצלחת הראשונה של חללית פרטית. הנחתת הלא מאוישת Blue Ghost של חברת Firefly נחתה בחודש מרץ בהצלחה ב”ים המשברים”. כמה ימים לאחר מכן נחתה על הירח הנחתת הלא מאוישת של חברה אמריקאית אחרת, Intuitive Machines. הנחתת הזאת, IM-2, התהפכה על צידה בנחיתה ולכן תפקודה היה מוגבל. דבר דומה קרה שנה קודם לכן לנחתת הראשונה של החברה, IM-1. בחודש יוני ניסתה החברה היפנית iSpace להנחית חללית פרטית משלה על הירח, אך היא התרסקה, כפי שקרה לנחתת הקודמת של החברה ב-2023.

בשנת 2026 מתוכננות כמה נחיתות של חלליות פרטיות לא מאוישות, בעיקר של חברות אמריקאיות. גם סין מתכוונת לחזור לירח, ולאחר משימת צ’אנג-אה 6, שהביאה בהצלחה דגימות קרקע ראשונות מהצד הרחוק של הירח, היא מתכננת להנחית את צ’אנג-אה 7 סמוך לקוטב הדרומי שלו, שם יש מדענים שמעריכים כי אפשר יהיה למצוא מים קפואים באדמת מכתשים שקרקעיתם לא נחשפת לשמש. שתי המעצמות מתכננות בטווח הרחוק יותר להקים בסיסי קבע על הירח, וקרח מקומי יכול להיות מקור למים, חמצן לנשימה ודלק רקטי, ולהוזיל את עלויות המיזם השאפתני.

תחנות חלל: על סף עידן חדש

תחנת החלל הבינלאומית רשמה בנובמבר השנה ציון דרך היסטורי: 25 שנים של פעילות מאוישת רצופה במסלול סביב כדור הארץ. להשיג המרשים הזה מתלווה כמובן גם בלאי מצטבר של התחנה, והיא צפויה לסיים את פעילותה עד סוף העשור. כמה חברות אמריקאיות שוקדות על פיתוח תחנות חלל פרטיות, וייתכן שכבר בשנה הקרובה נראה אותן עושות צעדים ראשונים בחלל, בדרך לעידן של תחנות חלל מסחריות.

למרות אתגרי התחזוקה הגוברים והולכים, הפעילות בתחנה נמשכת במשנה מרץ. השנה, לראשונה מאז בנייתה, קרה שכל שמונת פתחי העגינה של התחנה היו תפוסים בחלליות שעגנו שם. חלקן היו חלליות מאוישות, שמשמשות גם “סירת הצלה” לאסטרונאוטים בתחנה במקרה חירום, ואחרות הן חלליות אספקה בלתי מאוישות.

האתגרים לא פסחו השנה גם על תחנת החלל הסינית, טיאנגונג, הצעירה הרבה יותר מהתחנה הבינלאומית, ומאוישת מזה כארבע שנים. שם התגלה סדק בחלון חללית שעגנה בתחנה, זמן קצר לפני שהושלמו חילופי הצוותים. מנהלי המשימה החליטו להחזיר לכדור הארץ את הצוות היוצא בחללית של הצוות הנכנס, צעד שהותיר את שלושת האסטרונאוטים בתחנה בלי חללית מילוט למקרה חירום. המצב הזה נמשך רק כמה שבועות, עד שסין שיגרה חללית ריקה עבור האסטרונאוטים בתחנה, אבל התקרית המחישה את החשיבות הרבה של אמצעי בטיחות ושל היכולת להתמודד עם סכנות, גם כשהתחנות יהיו פרטיות ומסחריות.

שמיים מלאי לוויינים

בשנה האחרונה המשיך המסלול הנמוך סביב כדור הארץ להתמלא בקצב גובר והולך בלוויינים. התורמת העיקרית לכך היא רשת סטארלינק של ספייס אקס, שציינה השנ שיגור של 10,000 לוויינים לרשת התקשורת. תוחלת החיים המתוכננת של כל לוויין היא חמש שנים, כך שחלקם כבר סיימו את תפקידם, ועוד  כמה אבדו עקב תקלות. מעריכים שיש כיום ברשת יותר מ-8,000 לוויינים פעילים, שהם כשני שלישים מכלל הלוויינים הפעילים סביב כדור הארץ. השבוע הודיעה החברה כי מספר המנויים של שירותי האינטרנט מהחלל של סטארלינק גדל השנה יותר מכפליים והגיע לתשעה מיליון לעומת כארבעה מיליון בספטמבר 2024. ספייס אקס מתכוונת להרחיב את הרשת ל-12 אלף לוויינים פעילים בשנים הקרובות, ובהמשך להגיע ל-42 אלף לוויינים.

סטארלינק היא רשת הלוויינים הדומיננטית ביותר, אבל ממש לא היחידה. סין מפתחת כיום שתי רשתות מקבילות לאספקת שירותי אינטרנט מלוויינים. רשת גואווונג (Guowang) של התאגיד הממשלתי CASIC מונה כיום כ-130 לוויינים, ששוגרו ברובם במהלך 2025, ואמורה להגיע לכ-13 אלף. הכוונה היא לעשות בהם שימוש אזרחי וצבאי גם יחד. במקביל הגדילה סין את רשת התקשורת הפרטית קיאנפאן (Qianfan), אשר מונה כמה עשרות לוויינים, ואמורה להגיע אף היא להיקף של כ-15 אלף לוויינים בעתיד.

חברת אמזון האמריקאית מקימה רשת תקשורת משלה, שנקראת קויפר (Kuiper), ושיגרה השנה יותר מ-120 לוויינים. עוד חברות שמתכננות מערכים גדולים של לווייני תקשורת שיגרו לוויינים במספרים צנועים יותר.

שני שלישים מכל הלוויינים הפעילים בחלל כיום הם לווייני סטארלינק. הצבה של לוויינים במסלול מהשלב השני של טיל פלקון 9:

משימות חלל פרטיות

גם השנה אסטרונאוטים פרטיים המשיכו לפרוץ גבולות, ולטשטש את הגבולות בין משימות של אסטרונאוטים מקצועיים למשימות פרטיות. במשימת FRAM-2 צוות של אסטרונאוטים פרטיים, שטסו בחללית דרגון של ספייס אקס, היו בני האדם הראשונים שהקיפו את כדור הארץ במסלול שעובר מעל הקטבים. ואילו המשימה הפרטית הרביעית של חברת אקסיום לתחנת החלל הבינלאומית כללה הפעם, נוסף על המפקדת הוותיקה פגי ויטסון (Whitson), גם שלושה נציגים של סוכנויות חלל לאומיות, של הודו, פולין והונגריה, ששילמו לחברה הפרטית על שיגור האסטרונאוטים שלהם לתחנה.

חברת בלו אוריג’ין שיגרה השנה שבע טיסות תיירות מאוישות לגבול החלל, לעומת שלוש ב-2024. בהן טיסת החלל הראשונה של נשים בלבד, שבה השתתפה גם הזמרת קייטי פרי. בין 42 התיירים שטסו במסגרת הזאת לגבול החלל בלטה גם המהנדסת הגרמנייה מיכאלה בנטהאוס (Benthaus) – תיירת החלל הראשונה שמרותקת לכיסא גלגלים.

שנה שקטה על מאדים

בשיגור השני של טיל ניו גלן, הוא נשא שני לוויינים קטנים של סוכנות החלל האמריקאית נאס”א לחקר האטמוספרה של מאדים. מכיוון שהם שוגרו מחוץ ל”חלון השיגור” – המועד שבו שני כוכבי הלכת קרובים יחסית זה לזה והטיסה ביניהם קצרה למדי – המסלול שלהם כולל חניייה ממושכת והם יגיעו למאדים רק ב-2027. לקראת סוף השנה נותק הקשר עם הלוויין האמריקאי MAVEN, שחוקר את מאדים כבר יותר מעשור, ונראה שהוא סיים את דרכו.

רכב המאדים האמריקאי “פרסבירנס” מצא בדגימות קרקע במאדים מינרלים עשירים בברזל וזרחן, שעשויים להעיד כי בעבר הרחוק התקיימו חיים חד-תאיים במים שהיו על פני כוכב הלכת. הממצאים עוררו עניין תקשורתי רב, אבל אין בהם כדי לספק ראיות של ממש שאכן היו חיים במאדים. רכב המאדים גם הצליח לתעד השנה לראשונה את זוהר הקוטב בכוכב הלכת, ועזר להבין טוב יותר מה מתרחש באטמוספרה שלו.

שביט מכוכב אחר

בתחילת יולי גילו אסטרונומים עצם שהגיע אלינו ממערכת שמש אחרת. 3I/ATLAS הוא העצם השלישי שהתגלה עד כה שמקורו מחוץ למערכת השמש. עד מהרה התברר שמדובר בשביט בין כוכבי, שעל פי ההערכות נוצר עוד לפני שמערכת השמש שלנו נולדה. לטענות כי מדובר בטכנולוגיה חייזרית, ולא בעצם טבעי, לא נמצאו עד כה שום סימוכין. בשבוע שעבר עבר השביט בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ במסלולו. אף על פי שהוא מתרחק מאיתנו במהירות, יעברו עוד כעשר שנים עד שיחצה את מערכת השמש כולה וימשיך במסלולו בין הכוכבים.

השנה של ישראל בחלל

שני לוויינים ישראליים גדולים נכנסו לפעולה השנה. בספטמבר שוגר מפלמחים לוויין הריגול אופק 19, ונכנס בהצלחה למסלולו. חודשיים לפני כן שוגר בטיל פלקון 9 של ספייס אקס לוויין התקשורת הלאומי דרור 1, והוצב בהצלחה במסלול גיאוסטציונרי, כך שהוא יימצא כל הזמן מעל אותו אזור בכדור הארץ. קודם לכן, בחודש מרץ, שוגרו בטיל פלקון 9 מקליפורניה תשעה לוויינים זעירים שבנו תלמידים ישראלים במסגרת תוכנית תב”ל של סוכנות החלל הישראלית.

לעומת זאת, פרויקט חלל ישראלי אחר, החללית בראשית 2 שנועדה לטוס לירח, נכנס להקפאה לאחר שעמותת SpaceIL לא הצליחה לגייס את המימון להמשך פעילותו. ביוני הציגו חוקרים ממכון ויצמן למדע ומהנדסים מהתעשייה האווירית יוזמה משותפת לשגר חללית ישראלית קטנה לאירופה, אחד מירחיו של כוכב הלכת צדק. ביעפים שתעשה מעליו היא תוכל לחפש על פניו חתימה כימית המעידה על קיום חיים באוקיינוס שמתחת לשכבות הקרח שלו. ליוזמה אין בינתיים מימון או תמיכה, אבל יש חולמים שמקדמים אותה.  

חברות ישראליות הפעילות בתחומי החלל רשמו השנה הישגים נאים. חברת ספייס פארמה, שמייצרת מעבדות אוטונומיות ממוזערות לניסויים ביולוגיים וכימיים, שיגרה כמה ניסויים לתחנת החלל וניסוי שלה בוצע גם במשימה הפרטית FRAM-2; חברת המחשבים רמון ספייס חתמה על עסקה גדולה לייצר מחשבים לרשת לווייני התקשורת האירופית OneWeb; טכנולוגיה ישראלית שוגרה בלוויין של AST Mobile; חברת Creation Space חתמה על הסכם עם ענקית הבינה המלאכותית Nvidia לשיתוף פעולה במחזור השלישי של מאיץ הסטרט-אפים שלה, ועוד.

ממש בסיום השנה נבחרה Creation Space, הפועלת במצפה רמון, להקים מעבדת מחקר ופיתוח שתאפשר לטכנולוגיות ישראליות גישה למשימות חלל, במסגרת מכרז של סוכנות החלל הישראלית ורשות החדשנות. לפרויקט יש תקציב של 40 מיליון ₪ לשלוש שנים, והוא אמור לסייע ליזמים ישראלים לפתח רכיבים ומוצרים המיועדים לשוק החלל, וגם להעניק להם מימון של 35 אחוז מעלות השיגור שלהם לחלל.