פטריית רעמת האריה

כמעט בכל חנות טבע אפשר למצוא היום תוספי תזונה מפטריית רעמת האריה (Hericium erinaceus), שחלקם מבטיחים הטבות מפליגות כמו שיפור הזיכרון, חיזוק מערכת החיסון ואפילו הגנה מפני אלצהיימר. גם הרשת מוצפת בטענות על סגולותיה הרפואיות של הפטרייה, אבל מה בעצם אומר עולם המחקר? האם יש ראיות מדעיות לשימוש רפואי בפטרייה הזו, או שמדובר באופנה שמבוססת על משאלת לב יותר מאשר על עובדות?

הפטרייה ומרכיביה נחקרו בהרחבה: למעלה ממאתיים מחקרים בנושא פורסמו רק בחמש השנים האחרונות. הסיבה לכך היא שתי תרכובות בעלות פעילוֹת ביולוגית הנמצאות בה – הריסנון (hericenone) וארינסין (erinacine) – שהראו, בעיקר במחקרים על תרביות תאים או על בעלי חיים, פוטנציאל נוגד-סרטן או השפעה אפשרית על מערכת העצבים.

“גוף האדם הוא גלקסיה של טריליוני תאים המקיימים אינטראקציה זה עם זה ועם המיקרואורגניזמים החיים בתוכנו, המיקרוביום שלנו”, אמר ניקולס מאני (Money), חוקר פטריות מאוניברסיטת מיאמי באוהיו שפרסם ב-2016 סקירה על פטריות מרפא, בריאיון ל”גרדיאן”. “מחקרים ראשוניים על תאים וחיות הם נקודת פתיחה מעניינת, אבל קפיצה למסקנות מהשפעות שנצפו בתאי אדם בתרבית לטיפול במצבים חמורים – אינה מתקבלת על הדעת”.

מעט מחקרים, ראיות חלשות

חלק מתוספי התזונה מציגים את פטריית רעמת האריה כטיפול אפשרי לשלל מצבים, החל מסוכרת וכלה בסרטן, אולם רק חלק זעיר מהמחקרים עליה היו מחקרים קליניים מבוקרים בבני אדם, וגם הם התמקדו בעיקר בהשפעה אפשרית על התפקוד הקוגניטיבי או על מחלות של מערכת העצבים. המסקנות של חלק מהמחקרים נשמעות אומנם מאוד מלהיבות, אך התוצאות בפועל רחוקות מלתמוך בטענות מרחיקות לכת בנוגע לתועלת הממשית שלה.

במחקר התערבותי משנת 2008, שכלל רק 15 נבדקים בקבוצה שעברה התערבות, נמצא כי צריכת הפטרייה עשויה לשפר את התפקוד הקוגניטיבי אצל מבוגרים שאובחנו עם בעלי ירידה קלה בתפקוד. במחקר השתתפו 29 אנשים שהתבקשו ליטול ארבע טבליות של 250 מיליגרם שלוש פעמים ביום למשך 16 שבועות. חלק מהנחקרים קיבלו טבליות המכילות את הפטרייה וחלקם טיפול דמה (פלצבו). הציון הממוצע של המשתתפים במבחן להערכת התפקוד הקוגניטיבי השתפר אצל חברי שתי הקבוצות, אך במידה רבה יותר אצל חברי הקבוצה שנטלו את הפטרייה. 

ארבעה שבועות לאחר הפסקת הטיפול המשתתפים נבחנו שוב, והתברר שההשפעה נעלמה: הציון הממוצע של חברי הקבוצה שקיבלו את הפטרייה ירד חזרה לציון ההתחלתי. לעומת זאת, הציון של חברי הקבוצה שקיבלו פלצבו המשיך להשתפר. הממצאים האלה מצביעים על כך שמקור ההשפעה עשוי להיות עצם ההיבחנות הקבועה במבחני הערכה קוגניטיבית, או שמדידת התפקוד הקוגניטיבי, כפי שנערכה במחקר הזה, סובלת מתנודתיות רבה. בכל מקרה, אי אפשר להסיק מהמחקר הזה שצריכה של הפטרייה יכולה למנוע מחלות של מערכת העצבים.

באחד המחקרים הארוכים ביותר שנערכו, 49 נבדקים (שרק 41 מתוכם סיימו את המחקר) בשלבים המוקדמים של אלצהיימר קיבלו באקראי כחמישה מ”ג מהחומר הפעיל ארינסין או פלצבו למשך 49 שבועות. הנבדקים עברו סדרת בדיקות בתחילת המחקר ובשלושה מועדים נוספים עד סיומו. בסוף תקופת המעקב וניתוח הנתונים לא נמצא שיפור בתסמינים התנהגותיים שקשורים לדמנציה, כגון תוקפנות, חרדה או דיכאון, או ביכולות קוגניטיביות כגון זיכרון, קשב או יכולות שפה. אצל הקבוצה שקיבלה טיפול נמצא יתרון מובהק רק במדד אחד בהשוואה לפלצבו, אך לא ברור אם יש להבדל הזה משמעות קלינית.

טענות לא מבוססות

אם כך, המחקרים על השפעתה הקוגניטיבית של הפטרייה לא הראו שיפור אצל חולים במחלות מוח ניווניות. בנוסף, הממצאים רחוקים מלהיות חד-משמעיים או ודאיים. לכן, על סמך הנתונים הקיימים כרגע, נראה שהטענות לגבי היכולת של הפטרייה או מרכיביה למנוע פגיעה קוגניטיבית או לשפר את מצב הסובלים ממנה אינן מבוססות מדעית. אפילו התוצאה הכי מבטיחה, שהראתה שיפור במדד אחד ספציפי, מתבססת על מספר מחקרים קטנים ובודדים.

בריאיון לגארדיאן ציין ניקולס מאני בנוסף שכמה מהטענות שמועלות לאחרונה לגבי פטריות מרפא “הן חסרות בסיס מדעי ואינן יותר מרפואת אליל”. עם זאת, הוא הוסיף ש”לפטריות יש מערכות יחסים כימיות עשירות עם אורגניזמים אחרים בסביבתן, ואני בטוח שהן מכילות עוד הרבה תרכובות שימושיות. אנחנו צריכים לראות שמשתמשים בשיטות מדעיות מתקדמות כדי לזהות את אלו שבאמת מועילות להקלת מחלות של בני אדם או לטיפול בהן”.

אף שהתוצאות עד כה אינן מצביעות על תועלת ברורה, לא סביר שהמחקר על הפטרייה ייפסק. הסיבה המרכזית לכך היא שאין כיום טיפולים יעילים שיכולים לסייע לחולים במחלות מוח ניווניות, או אפילו להאט את ההידרדרות במצבם, מה שמוביל לחיפוש מתמיד אחר פתרונות אפשריים. 

בנוסף, זהו שוק עצום עם פוטנציאל רווח אדיר, מה שמדרבן המשך מחקר גם כאשר הממצאים אינם חד-משמעיים. מחקר על פטרייה טבעית נתפס לעיתים קרובות כבחירה קלה וזולה יותר מפיתוח תרופות חדשות, שדורש תהליכים ממושכים, יקרים ומורכבים. יתרה מכך, גם ממצאים ראשוניים עשויים לשמש בסיס למחקרים עתידיים שיחפשו מנגנונים חדשים, שילובים עם טיפולים אחרים או דרכים לשפר את הזמינות הביולוגית של המרכיבים הפעילים – מה שמבטיח שהנושא ימשיך לקבל תשומת לב מדעית ומסחרית.

עם זאת, נכון להיום אין ראיות לכך שהפטרייה או מרכיביה הפעילים מסוגלים למנוע מחלות או לטפל בהן אצל בני אדם. ראוי להתייחס בזהירות לפרסומים שמציגים אותה כטיפול מוכח, שכן מדובר בטענות שאינן מבוססות על מחקר.