הטיית הזמינות

ויקיפדיה מציינת שמונה מדינות ששמן מתחיל באות ט’: טג’יקיסטן, טובלו, טוגו, טונגה, טרינידד וטובגו, טורקיה, טורקמניסטן וטנזניה, ורק ארבע מדינות ששמן מתחיל באות י’: ישראל, ירדן, יוון ויפן. אולם סביר להניח שרוב האנשים, לפחות מי שלא נעזרו באינטרנט, ענו שיש יותר מדינות ששמן מתחיל באות י’. כך או אחרת, מטרת השאלה לא הייתה לבדוק את הידע הגאוגרפי שלכם, אלא להדגים הטיה קוגניטיבית מעניינת: הטיית הזמינות (Availability Bias).

הטיית הזמינות היא הנטייה לחשוב שאירועים ומושגים שנחשפנו אליהם לעיתים תכופות הם שכיחים יותר מאשר אירועים ומושגים שפחות נחשפנו אליהם. אנחנו נוטים לחשוב שנחשפנו לדברים במידה שמייצגת באופן מאוזן את השכיחות האמיתית שלהם בעולם, גם כשהמציאות שונה לחלוטין, משום שהמידע מגיע אלינו אחרי שעבר דרך מסננים רבים – ואנחנו לא בהכרח מודעים, או חשופים, לכל המידע הרלוונטי. 

ההטיה קשורה גם ל”אשליית התדירות” (Frequency Illusion) – לאחר שאנחנו נחשפים לפריט מידע חדש, יש לנו נטייה להבחין בו סביבנו בתדירות גבוהה מבעבר, כאילו פתאום הוא מופיע בכל מקום. דמיינו לדוגמה שאתם מתכננים לקנות מכונית כחולה. לפתע, תתחילו להבחין בהמון כלי רכב כחולים על הכביש, הרבה יותר משראיתם בעבר. ההטיה הזו מתרחשת כי תשומת הלב שלנו ממוקדת במידע שרלוונטי לנו – במקרה הזה, מכוניות כחולות – וגורמת לנו להאמין, למשל, שהן אכן נפוצות יותר, או שאירועים שחווינו מתרחשים בתדירות גבוהה יותר.

דמויות חשודות שאינן חשודות

באוקטובר 2023, סמוך לתחילת המלחמה, התרחש מצב שמדגים היטב את הטיית הזמינות ואת אשליית התדירות: רבים דיווחו על דמויות חשודות המסתובבות בשכונות מגורים ברחבי הארץ ומצלמות בניינים, מה שגרם לפאניקה בציבור, אך התברר במהרה כדיווחים שגויים. לאחר חשיפה למספר ידיעות על הנושא הזה בערוצי התקשורת וברשתות החברתיות, תשומת הלב שלנו תהיה הרבה יותר ממוקדת כשנראה אנשים מצלמים תמונות באמצעות הטלפונים הניידים שלהם. משמעות הדבר איננה בהכרח שאותם צלמים הם ישרי דרך ותמימי לבב, אבל כדאי להיות מודעים להטיית הזמינות, ולנטייה שלנו להתמקד באירועים מסוג מסוים, שמושפע מהנסיבות באותה נקודת זמן. למוח שלנו קל יותר לשלוף מידע שהיה בשימוש פעמים רבות מאשר מידע חדש, שעדיין לא עובַּד והתבסס היטב בזיכרון, כך שהמידע המוכר זמין יותר לאחזור ולשליפה בעת הצורך.

הראשונים שתיארו את ההטיה היו צמד החוקרים הישראלים עמוס טברסקי ודניאל כהנמן. הם כתבו על הטיית הזמינות כבר במאמר משנת 1974, ומאז פרסמו עוד מאמרים רבים בתחומים קרובים. 

הטיית הזמינות קשורה לאחד מסוגי הידע הלא-אמפירי שאנחנו רוכשים: ידע חזרתי. הכוונה למידע שאנו נתקלים בו שוב ושוב, ומתחילים להאמין בנכונותו רק כי נחשפנו אליו פעמים רבות – ולא בהכרח כי הוא באמת נכון. בעולם השיווק מנצלים את ההטיה הזו, ומשתמשים בסיסמאות קליטות, בקטעי מוזיקה (ג’ינגלים) שחוזרים על עצמם, ובסמלים מסחריים שמופיעים במקומות אסטרטגיים.

רחוק מהעין – רחוק בזיכרון

בעניין השאלה מתחילת הכתבה, רוב האנשים עשויים להניח שיש יותר מדינות ששמותיהן מתחילים באות י’ פשוט מפני ששלוש מתוך ארבע המדינות האלה קרובות אלינו גיאוגרפית, ולכן המידע על אודותיהן זמין יותר לשליפה עבורנו. לעומת זאת, רוב המדינות ששמן מתחיל באות ט’ הן מדינות רחוקות ופחות מוכרות, ולכן קשה לנו יותר להעלות את קיומן למודעות שלנו. 

איך כל זה קשור למאורעות שמאפיינים את העת הנוכחית? רבים מאיתנו מקדישים שעות ארוכות לצפייה בערוצי מדיה וברשתות החברתיות, ונחשפים לסרטונים שמציגים אירועים דומים פעמים רבות, כמו יירוטי טילים מעל שמי ישראל או הפגנות נגד ישראל בקמפוסים ברחבי העולם. הדבר עלול לגרום לנו לחשוב שהאירועים החוזרים האלה מתרחשים בתדירות גבוהה בהרבה משהם מתרחשים במציאות.

הטיית הזמינות משפיעה עלינו כל הזמן, על אחת כמה וכמה בתקופות חסרות יציבות, כשיכולות החשיבה הביקורתית שלנו לא במיטבן בגלל הלחץ והפחד. תקופות כאלה, שמלוות בשינויים רחבים בשגרת חיינו, מצריכות מאיתנו לקבל החלטות בסביבה חדשה ובתנאים שמשתנים חדשות לבקרים. מודעות להטיה הזו, וחשיבה ביקורתית על החשיבה שלנו-עצמנו, עשויות למנוע חרדה, שאף היא שכיחה במיוחד במצבי חוסר ודאות.

לכול הכתבות בסדרה