קולו אור

בדמוקרטיה בארצות הברית הרוב לא תמיד קובע. מצב בלתי-דמוקרטי זה הולך ומחריף, אך מתמטיקאים וסטטיסטיקאים מסייעים לתקן אותו

הצגה דו-ממדית של כדור הארץ מעוותת צורות, מרחקים, וכיוונים. איך זה משפיע על תפיסת המציאות שלנו?

הישגיה של לין קונוויי קידמו את עולמות המחשוב ואלקטרוניקה ואפשרו לכולנו גישה למחשבים חזקים.

כולנו מקבלים ברשתות החברתיות הודעות בקשר לנגיף הקורונה החדש. עד כמה הן מבוססות?

לשאלה הפשוטה לכאורה יש היבטים פיזיקליים, פוליטיים, משפטיים, צבאיים וכלכליים. “מירוץ המיליארדרים לחלל” מחדד את המחלוקת

כיוון הכתיבה בשפות שונות אינו נובע ישירות מהמעבר מיתדות לדיו. אז למה התרחש המהפך?

ממצאי המחקרים ברורים: כתב היד לא מלמד דבר על אישיותנו. מדוע אנשים ממשיכים להאמין?

מהי הולוגרמה? איך יוצרים הולוגרמות? ומה אפשר לעשות עמן?

מי באמת מסתתר מאחורי שלל המיתוסים והאגדות שנקשרו לשמו של אחד מגדולי המדענים בהיסטוריה?

הטענות שדווקא חיסונים גורמים להופעת נגיפים מסוכנים ויעילים יותר ולכן לא צריך לחסן בצורה רחבה לא עומדות במבחן המציאות

מהי “הגברה תלוית נוגדנים”? האם יש סיבה של ממש לחשוש מפניה בחיסונים נגד COVID-19?

גופי הבריאות בארץ ובחו”ל תמימי דעים כי לא ידוע על סיכון בחיסון נשים הרות ומניקות, אך יש סיכון משמעותי לנשים הרות מהמחלה עצמה

סבירות אפסית לתופעות לוואי קשות של החיסון וסכנה ממשית מהמחלה הופכות את ההתחסנות לבחירה ההגיונית

האם באמת אפשר לשלב חיסונים מסוגים שונים? ומה המחיר של עיכוב במתן המנה השנייה?

הסרט הטוען כי מגפת הקורונה אינה חמורה והצעדים נגדה מוגזמים, נשען על חצאי אמיתות, מידע לא מעודכן, טענות חסרות בסיס ועריכה מגמתית

ניסויים קליניים בטכנולוגיית החיסונים זהו מבוצעים כבר שני עשורים, בלי בעיות בטיחות

הכלי המרכזי של רשויות הבריאות לדעת אם הן מצליחות לבלום את המגפה נקרא R – אולם לצד יתרונותיו צריך להבין גם את מגבלותיו

“הסופרנובה של טיכו”, שהופיעה בשמיים בחנוכה לפני 448 שנים, סייעה לחולל מהפכה בתפיסת היקום שלנו ובמדע כולו

מדענים הצליחו לפענח עד כה רק כ-20 אחוז ממאות אלפי הכתובות בכתב יתדות שהתגלו. האם הבינה המלאכותית תשיג את פריצת הדרך?

למעשה הוא אפילו לא קיים. שוודיה מפעילה אמצעים דומים לכל מדינות העולם במאמץ לבלום את מגפת הקורונה

למרות ההבטחה לתוצאות תוך רבע שעה, חלק מהערכות המהירות אינן מדויקות מספיק

חזון של סופר מדע בדיוני הפך לטכנולוגיה שאיננו יכולים בלעדיה. 75 שנה למאמר פורץ הדרך של ארתור סי. קלארק

למרות הכותרות הסנסציוניות בסוף השבוע, בחינה אובייקטיבית של העובדות מראה שמערך הבדיקות בישראל יעיל ואמין

מודל חישובי מראה שאין שום תרחיש מעשי שיאפשר להדביק רק צעירים ובריאים בנגיף הקורונה, בלי להביא לקריסת מערכות הבריאות