כותרת: המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע 6/2/2026

מה חדש?

השבוע למדנו על כלים נדירים מעץ שהשתמרו מתקופת האבן, התקרבנו צעד נוסף לפתרון תעלומת תסמונת המבשלה העצמית, נאלצנו להתאזר בסבלנות עם דחיית שיגור ארטמיס 2 לירח, נוכחנו שכלבים יודעים לעקוב אחרי שיחת המבוגרים והתבשרנו על שימוש חדש ומפתיע לבוטוקס

כלי עץ מתקופת האבן

שברי המקלות האלו אולי לא נראים מרשימים, אבל כשבוחנים אותם מקרוב אפשר למצוא סימנים לכך שהם שימשו ככלים: כלי העץ העתיקים ביותר שידועים לנו, מלפני כ-430 אלף שנים. סביר להניח שאבותינו השתמשו בכלי עץ עוד לפני שיצרו והשתמשו בכלי אבן, אבל היות שהוא לא משתמר היטב, ידוע לנו מעט מאוד על אותם כלים עתיקים.

במקרה זה, כלי העץ שימשו אנשים קדומים, אולי ניאנדרטלים, שחיו על גדות אגם ביוון. הם שקעו בבוץ וכך השתמרו במשך זמן רב כל כך. הכלי הראשון הוא מקל מעץ אַלְנוּס, ששימש כנראה לחפירה; מי שיצר אותו הוריד ממנו את הקליפה, חתך ענפים ובליטות כדי לעשות אותו ישר יותר, ויצר ידית מעוגלת בקצה אחד שלו. הכלי השני קצר יותר, ונוצר מעץ צפצפה או ערבה; הוא קולף מקליפתו וגולף כדי ליצור קצה מרובע ודק. לא לגמרי ברור למה הוא שימש – ייתכן שהיה לו תפקיד בעיצוב כלי אבן.

נדיר למצוא כלי עץ, אך המעטים שיש בידינו נותנים לנו תמונה מלאה יותר של חיי האנשים הקדומים, ומראים שגם בתקופת האבן היו חומרים חשובים לא פחות. 

למאמר. לקריאה בהרחבה.

יונת אשחר

הברמנים שבתוכנו

דמיינו שאתם חווים שכרות בלי ששתיתם שום טיפת אלכוהול. זה בדיוק מצבם של חולי תסמונת המבשלה העצמית. מחקר חדש חושף כי מקור התופעה הוא שינוי באופן שבו חיידקי המעיים מעבדים מזון.

החוקרים מצאו כי אוכלוסיית חיידקי המעי של החולים משנה את האופן שבו היא מפרקת סוכרים. במקום לעבד אותם כרגיל, החיידקים מנתבים אותם למסלול פירוק שהתוצר העיקרי שלו הוא אלכוהול, וכך מציפים את דמם של החולים באלכוהול, בכמויות שהכבד אינו מספיק לפרק.

הממצא הזה נתמך גם בניסיון טיפולי. אחד החולים עבר הליך של השתלת צואה מתורם בריא, ובעקבותיו התסמינים שלו נעלמו למשך כמה וכמה חודשים. השיפור לווה בשינויים באופן שבו מינים רבים של חיידקי המעי פעלו, ולא זוהה חיידק מסוים שהיה אחראי לה. לכן החוקרים משערים שמדובר בחוסר איזון כללי במערכת ולא בגורם יחיד. הגילוי מעניק לבסוף הסבר מדעי מוצק לתסמונת, וממחיש עד כמה חיידקי המעי הם שחקנים פעילים שמשפיעים על כלל הגוף.

לכתבה המלאה

אליסה קיסר

הירח יחכה עוד חודש

שיגור משימת ארטמיס 2, שבה אמורים בני אדם לטוס סמוך לירח בפעם הראשונה אחרי יותר מ-50 שנה, נדחה לחודש מרץ. השיגור תוכנן במקור לסוף השבוע הקרוב, אך נדחה עקב דליפה של דלק מימן מהשלב הראשי של טיל השיגור, SLS, בניסוי תדלוק מלא של הטיל לקראת השיגור. בסוכנות החלל של ארצות הברית הודיעו כי מכוונים כעת למועד שיגור בחודש מרץ. הסיבה לדחייה בחודש שלם היא שהירח ישלים בינתיים הקפה של הארץ, כך שבעוד חודש יהיה אפשר למצוא אותו שוב באותו מיקום כמעט ובאותה זווית שבה תוכנן מתווה המשימה. ראש נאס”א, ג’ארד אייזקמן, אמר כי עיכובים היו צפויים, וכי בטיחות האסטרונאוטים, צוותי הקרקע, הציוד והציבור עומדת בראש סדר העדיפויות. במשימה ארטמיס 2 צפויים לטוס ארבעה בני אדם, ולהיות הראשונים מאז תוכנית אפולו שיחלפו במרחק של כמה אלפי קילומטרים מהירח.

לכתבה המלאה

איתי נבו

האם הכלב שלך מצותת לך?

כשילדים לומדים לדבר, הם קולטים מילים, בין השאר, על ידי הקשבה לשיחות של מבוגרים. כעת מתברר שגם כלבים מסוימים מסוגלים לכך.

חוקרים בחנו עשרה כלבים, שהראו במבחנים קודמים שהם מסוגלים ללמוד שמות רבים של צעצועים. בניסוי, בעל הכלב ועוד בן משפחה ישבו יחד והעבירו ביניהם בובה, דיברו עליה וחזרו שוב ושוב על שמה, בעוד הכלב צופה בהם. לאחר שעשו זאת במשך מספר ימים, עם שתי בובות שונות, הגיע שלב המבחן. שני הצעצועים החדשים הונחו בחדר אחר יחד עם עוד צעצועים מוכרים, והבעלים אמרו לכלב, למשל, “תביא את הארמדילו!”. שבעה מתוך עשרת הכלבים הביאו את הצעצוע הנכון ברוב הפעמים: נראה שהם למדו את השם מתוך האזנה לשיחה של שני בני האדם. 

הכלבים מצטרפים בכך לרשימה מצומצמת מאוד של בעלי חיים שמסוגלים לעקוב אחר שיחה ולהבין רמזים מתוכה. אבל לא כל הכלבים ניחנו ביכולת הזו:  כשהחוקרים חזרו על הניסוי עם עשרה כלבים “רגילים”, שלא מצטיינים בלמידת שמות, הם לא הצליחו לקלוט את השמות דרך האזנה.
לכתבה המלאה

יונת אשחר

בוטוקס נגד הכשת נחש

רעלן הבוטולינום, המוכר בתחום האסתטיקה תחת השם בוטוקס, הוא אחד הרעלנים הקטלניים ביותר בעולם. הוא מיוצר על ידי החיידק קלוסטרידיום בוטולינום ומוביל לשיתוק שרירים דרך שיבוש ההולכה העצבית בצומת עצב-שריר. מחקר חדש גילה שימוש אפשרי נוסף: ריסון הנזק המקומי הנגרם מהכשת נחש.

בהכשות עשוי חלק מהנזק להיגרם מתגובת דלקת חריפה של הגוף לארס, שעלולה לגרום נפיחות קשה ונמק סביב אתר ההכשה אפילו כשנותנים נסיוב המכיל נוגדנים מנטרלים. 

כדי לבחון אם אפשר למתן את הדלקת בדקו החוקרים איך משפיעה הזרקת בוטוקס על ארנבונים שהוזרק להם ארס של מוֹקָסִין סיני (Deinagkistrodon acutus). 

בארנבונים שטופלו נצפו פחות נפיחות ונזק לרקמה בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים הראו שהבוטוקס שינה את אופיה הסוער של התגובה החיסונית ועודד פעילות של תאי חיסון המסייעים בשיקום הרקמה. המחקר בוצע בחיות בלבד, וטרם הוכחו בטיחותו או יעילותו בבני אדם. עם זאת, הוא מדגים שימוש אחר ברעלן קיים שעשוי לפתוח אפיקי טיפול במקום שבו לרפואה המודרנית עדיין אין פתרונות.

למאמר

אליסה קיסר