שיעור בשימור: להתכונן ליום שאחרי

יצירות של שופן, שהוטבעו על סרט פילם, מאוחסנות בלב מה שהיה פעם מכרה פחם בחוג הארקטי. במעמקי אחד ההרים הסמוכים מוטמעת כספת עצומה שאפשר למצוא בה בין השאר זרעי עגבניות מהפיליפינים וקטניות מלבנון. בגן החיות בסן דייגו החלו לשמר דגימות ביולוגיות מבעלי חיים כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת, הרבה לפני שפותחה הטכנולוגיה שתאפשר להשתמש בהן. ובמכרה מלח היסטורי תמצאו מבחר יומונים שהודפסו בפונט קטנטן על אריחי קרמיקה. אפילו יש מי שמנסים לשמר מידע בחלל החיצון.

פרויקטים רבים ומגוונים מנסים לשמר גיבויים שיאפשרו לאנושות לשקם את החקלאות ואת המגוון הביולוגי בעולם במקרה של אסון גדול ומשמעותי, ולפתח תוכניות שנועדו לשמר ידע ותוצרי תרבות אנושית למען הדורות הבאים. אולם לעיתים לא לגמרי ברור איפה נמתח הגבול בין שמירת עתודה לצורך הישרדות ובין אגרנות לשמה.

ביטוח חיים

זיהום נחל אשלים בשפכים תעשייתיים, ודליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה, היו שני אסונות אקולוגיים משמעותיים שהתרחשו בישראל בעשור האחרון. בעלי החיים והצמחייה באתרים נפגעו בצורה חמורה והטבע שילם מחיר כבד על ההתערבות האנושית. גם אירועים שגרתיים ומתוכננים, כמו בנייה, סלילת כבישים ופריסת תשתיות אחרות מאיימים על הישרדות מינים רבים ופוגעים במגוון הביולוגי בטבע. אם לא די בכך, אסונות טבע ושינויי האקלים העולמי מאיימים על הישרדותם של בעלי חיים, צמחים ומינים אחרים. המאמצים לשמר מה שאפשר מתוך המגוון הביולוגי העולמי לנוכח האיומים הניצבים מולו משרתים לא רק את הטבע: בסוף השרשרת נמצאים גם בני האדם. פגיעה בצמחי מאכל, למשל, מסכנת משאבים שחיוניים לנו.

כאן בארץ, בנק הגֵנים הישראלי משמר אוסף של זרעי צמחייה מקומית על מנת לאפשר את שיקומה במקרה שמינים או זנים משמעותיים ייעלמו מהנוף. בבנק חוקרים דרכים לשמר, לתחזק ובמידת הצורך גם לשחזר את עושרה של הצמחייה הישראלית. האוסף השמור בבנק כולל עשרות אלפי דגימות של אלפי מינים שונים של צמחים מקומיים. בבנק לא מחכים לבוא האסון ומלקטים באופן שגרתי זרעי צמחים מכל רחבי הארץ. בזכות זה, קרוב למאה מיני צמחים שנאספו בעבר בנגב המערבי יוכלו לסייע לשיקום החקלאות באזור מהנזקים הכבדים שחוללה מלחמת שבעה באוקטובר.

מדינות רבות מחזיקות מאגרים של זרעי צמחים לצורכי מחקר, שימור האקולוגיה והבטחת מזון. תנאי השימור במאגרים האלה לא תמיד אידיאליים. אסונות טבע ומלחמות עלולים לפגוע במאגרים ובנקי הזרעים הממשלתיים עשויים להיפגע מהחלטות פוליטיות וקיצוצי תקציב.

מהסיבה הזאת הוקם גיבוי שני, גלובלי באופיו. בארכיפלג הארקטי סוולברד (Svalbard) נמצאת כספת הזרעים העולמית, מיזם שממשלת נורבגיה מתחזקת בכפוף לאמנה בינלאומית. בכספת מוחזקים גיבויים נוספים של מערכות שימור הזרעים הלאומיות. בין האוספים השמורים בסוולברד נמצאים גם זרעים של 350 זני חיטה שהפקידה שם אוניברסיטת חיפה.

הכספת נבנתה עמוק בתוך צלע הר, מתוך שאיפה להבטיח את שלום דגימות הזרעים השמורים בה גם אם תנאי הסביבה ישתנו. הזרעים מוחזקים בטמפרטורה של 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, והמרחבים הקפואים ועובי הקירות בלב ההר מבטיחים שהטמפרטורה הזאת תישמר גם אם מערכות הקירור יקרסו. מקומה של הכספת, בגובה של 130 מטר מעל פני הים, מבטיח שגם עליית מפלס פני הים עקב הפשרת קרחונים לא תציף אותה.

כיום מוחזקים בכספת מעל מיליון זרעים. בשנת 2015 הכספת הוכיחה את חשיבותה כשמסרה בחזרה לסוריה זרעים שהופקדו בה, אחרי שמאגר הזרעים הלאומי הסורי נפגע במהלך מלחמת האזרחים הממושכת. אבל גם הגיבוי הנוסף אינו חסין מפגע. ב-2017 חורף חם במיוחד הביא להצפה של מנהרת הכניסה לכספת במי הפשרת שלגים. למרבה המזל בסופו של דבר המים לא הגיעו לכספת, ולא נגרם נזק לזרעים.

העובר שחזר מן הכפור

גם המאמצים לשימור בעלי חיים עוברים דרך הקפאה, הפעם של תאים ורקמות שמכילים חומר תורשתי. אחת מהדרכים לנסות להתמודד עם הכחדת מינים של בעלי חיים היא שימור תאי רבייה שלהם: ביציות ותאי זרע, לניסיונות הפרייה עתידיים. במסגרת מאמצי השימור מקפיאים גם תאים מסוגים נוספים, כמו תאי עור. אפשר להשתמש בהם למחקר גנטי, או לחלופין לנסות להמיר אותם מחדש לתאי גזע ואז לתאי מין שמתאימים להפריה. המרת ההתמחות הספציפית של תאים, למשל מתאי עור לתאי מין, היא תחום מחקר צעיר למדי, שנחקר בתנאים מבוקרים במעבדות ברחבי העולם, ועדיין לא הבשיל ליישום מעשי בשטח.

בגן החיות של סן דייגו בארצות הברית נמצא גן החיות הקפוא. במקום נשמרות תרביות של תאים חיים, לצד יותר מ-2,300 תאי רבייה קפואים בטמפרטורה של כ-195 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. מהאוסף הקפוא הזה שובטו בשנים האחרונות חמוסה שחורת רגל ושני פרטים של סוסי פז’בלסקי – מינים המצויים בסכנת הכחדה.

השימור לא מבטיח שניסיונות שייעשו בעתיד לשחזר בעלי חיים שנכחדו בינתיים, או שנמצאים בסכנה קיומית, אכן יצליחו. כדי להצליח במשימה חייבים לצלוח גם את המכשולים הכרוכים בהפריה מוצלחת ובהיריון תקין. בכל שלב דברים עלולים להשתבש, ואכן המאמצים להציל בשיטות כאלה את הקרנף הלבן הצפוני עדיין מעלים חרס. באגף השימור של גן החיות נמצאות דגימות של כ-1,300 מינים ותת-מינים, ותאי רבייה של כ-470 מינים ותת-מינים. המפעל הזה מבורך, אך מדובר בטיפה בים, בעוד עשרות אלפי מינים נוספים נמצאים בסכנת הכחדה.

חיים בסרט

הבה נחזור שוב למקפיא הטבעי של החוג הארקטי. לא הרחק מכספת הזרעים טמון גם הארכיון הארקטי העולמי. בארכיון הזה שמורים אוספים של תוצרי תרבות אנושית, יצירות אמנות, מדיה, מידע היסטורי ואפילו קודי תוכנה של מחשבים. לא תמצאו בהקפאה מונה ליזה ממוסגרת שאפשר לתלות על הקיר. בכל מקרה אין די מקום לאחסון העתקים פיזיים של הפריטים, וגם אי אפשר לשמר אותם כראוי. הארכיון מחזיק עותקים דיגיטליים של תמונות, סרטים, טקסטים, סדרות טלוויזיה ועוד.

אחסון מידע דיגיטלי לאורך זמן הוא אתגר של חומרה, שכן כל רכיב סופו להתבלות. בארכיון הארקטי מסתמכים לשם כך על טכנולוגיה ותיקה-חדשה. המידע הדיגיטלי מקודד ומודפס בגודל מיקרוסקופי על סרטים דמויי פילם – כמו אלה ששימשו בעבר לצילום של תמונות וסרטים. כל סרט דקיק כזה נושא כ-120 גיגה-בייט של מידע ואמור להחזיק מעמד יותר מאלף שנה. אחסון המידע בדרך הזאת הוא גם חסכוני למדי. סרט אחד כזה יכול להכיל את כל הטקסט השמור בוויקיפדיה האנגלית, שאם דוחסים אותו תופס כ-24 גיגה-בייט, ועדיין יישאר בו מקום לעוד ארבע ויקיפדיות.

הציוויליזציה האנושית של ימינו מסתמכת במידה רבה על קוד תוכנה. אומנם חלפו רק כשמונים שנה מאז פיתוחם של המחשבים הדיגיטליים המודרניים הראשונים, אולם כיום אין שום מרכיב בחברה האנושית שלנו, לפחות במדינות המפותחות, שלא מעורבים בו מחשבים, שמשתמשים בקוד. במידה רבה חיינו תלויים כיום בקוד תוכנה, לא כל שכן המבנה החברתי תלוי בו לחלוטין. על כן שירות ניהול הקוד גיטהאב (GitHub) מאחסן באותה כספת עותקים של אלפי מיזמי קוד פתוח שחיוניים לתפקוד מערכות יומיומיות, ביניהן מערכות הפעלה של מחשבים ושפות תכנות.

ארכיון האינטרנט זוכר הכל

רשת האינטרנט צעירה אפילו יותר מקוד המחשב. הרשת, שנכנסה לחיינו רק בשנות ה-90, כבר הספיקה לצבור כמויות עצומות של מידע אנושי, שקשה לדמיין את חיינו בלעדיו. ארכיון האינטרנט הוא ארגון ללא מטרות רווח שמפעיל מעין מכונה זמן אינטרנטית. הארכיון סורק את רשת האינטרנט באופן שגרתי באמצעות זחלני רשת אוטומטיים (קרוֹלרים), ומחזיק עותקים תקופתיים של עמודי האינטרנט. נכון לשנת 2025, ארכיון האינטרנט שמר אצלו טריליון עמודי אינטרנט. הגישה לארכיון פתוחה ואפשר לצפות בעזרתו בגרסאות ישנות של עמודים שהתעדכנו ואפילו באתרים שירדו מהרשת.

לארכיון הזה יש חשיבות רבה. בין השאר הוא משבש בעצם קיומו את היכולת של גורמים בעלי עניין להסיר מהאינטרנט מידע ממניעים פוליטיים או מסחריים. לדוגמה, כחלק מהמדיניות של הממשל הנוכחי בארצות הברית הוסרו או שונו בראשית 2025 עמודים רבים באתרים של גופים ממשלתיים, ובכלל זה דפי אינטרנט שסיפקו לציבור מידע רפואי. חלק מהמידע הזה הוחזר בינתיים, אך בזמן אמת ארכיון האינטרנט אפשר לציבור גישה לגרסאות קודמות. במטרה להגן על הארכיון מהתערבות של בעלי אינטרסים, יצרו ב-2016 העתק נוסף שלו גם בקנדה.

מהארץ לחלל

יש גם מי ששולחים את תקוות השימור החוצה, לחלל. בשנת 2019 החללית הישראלית בראשית נשאה לירח ספריית חלל בדמות שלושים מיליון עמודים של היסטוריה ותרבות אנושית. הספרייה ארוזה בהתקן קטן שנראה כמו DVD, אך היא אינה דיגיטלית, ובנויה משכבות של יריעות ניקל דקיקותשעליהן חקוקים טקסטים ותמונות ממוזערים. בין השאר שמור שם פרויקט הרוזטה, הקרוי על שם אבן רוזטה ממצרים שאפשרה לפענח את כתב החרטומים, ומחזיק תיעוד של 1,500 שפות אנושיות.

“בראשית” אומנם התרסקה על אדמת הירח, אך מניחים שהספרייה שרדה. בשנת 2024 הנחיתה בהצלחה חברה מארצות הברית חללית על הירח ובה עותק של הספרייה. הארגון שעומד מאחורי יוזמת הספרייה הירחית שואף לפזר ארכיונים אנושיים ברחבי מערכת השמש.

בעל הגיבוי הוא בעל הדעה

ברירה טבעית היא מנגנון אבולוציוני בטבע שבו הפרטים המתאימים לסביבה הם אלו ששורדים ומעבירים את המידע התורשתי שלהם לדורות הבאים, בעוד אלה שלא מתאימים נעלמים. בכל ספרייה, ארכיון ובנק זרעים נעשות בחירות אנושיות – אנחנו אלה שמחליטים אילו פרטים יישמרו במאגר וכך יגדלו הסיכויים שלהם לשרוד. כך שהבחירה האנושית משחקת תפקיד בברירה של הגיבויים.

לברירה האנושית יש מגבלות. היא תלויה ברצון וביכולות שלנו – למשל היכולת לאסוף דגימות של מינים נדירים שחיים במקומות רחוקים ונידחים. סביר מאוד להניח שלא יצליחו לאסוף דגימות מכל המינים שנמצאים בסכנת הכחדה. תיבת נוח הקפואה תשאיר מינים רבים בחוץ. 

גם למי שבורר את החומר המאוחסן יש כוח משמעותי. בהיסטוריה האנושית נודעה חשיבות גדולה לפרטים שאנשים בחרו לתעד, וכך בררו, אילו פיסות מההיסטוריה ישרדו ויגיעו לידי הדורות הבאים, ומה ייעלם לנצח. תפיסות העבר ששרדו מעצבות את הזיכרון הקולקטיבי של החברה ומשפיעות על המציאות החברתית והפוליטית בהווה.

בפרויקט פרטי באוסטריה מטביעים מידע אנושי על גבי אריחי קרמיקה, בטכניקה שבה האריחים יכולים לשרוד אפילו מיליון שנה. אך לא כל מה שזמין לתיעוד בארכיון אכן מופיע בו. למשל החוק האוסטרי אוסר לכלול בארכיון עותקים של תעמולה נאצית. אולם לתיעוד כזה עשויה להיות חשיבות רבה כתמרור אזהרה עבור הדורות הבאים, בעתיד שבו האירועים שחיים כיום בזיכרוננו יישכחו – המטרה שלמענה הוקם הארכיון מלכתחילה.

אפילו כיום אנחנו יכולים רק לשער מהם הפרטים החשובים בתולדותינו שאיננו מכירים פשוט כי לא נשמר כל תיעוד שלהם. באותה מידה איננו יודעים מהם חלקי המגוון הביולוגי בעולמנו שלא נגלה שפספסנו, ולאיזו היסטוריה לא ניחשף לעולם. אילו תוכניות שימור ישרדו וישמשו חברות עתידיות? ימים יגידו.