הדברת חרקים באמצעות אורגנופוספאטים וקרבמאטים
במשך השנים התפתחו בין החרקים לבני האדם יחסים מורכבים של אהבה ושנאה. את הפרפרים, למשל, אנחנו תופסים כסמל היופי, הדבורים מייצרות עבורנו דבש מתוק וטעים וגחליליות מהפנטות אותנו. לעומת זאת, מיני חרקים אחרים כמו תיקנים, נמלים, יתושים ופרעושים מעוררים בנו לא פעם סלידה ממשית, או לפחות מטרד. הם מפיצים מחלות וזיהומים, פוגעים בגידולים חקלאיים ופולשים לבתינו. בגלל החרקים האלה נולד הצורך בהדברה או דחייה יעילה שלהם.
צפה בסרטון
עושים כותרות בעיתון: אנזימים בחיי היום-יום
על הפעילות
בפעילות זו התלמידים יעבדו בקבוצות ויתפקדו כעיתונאים חוקרים, יאספו מידע, יאתרו סיפורים מעניינים ויעצבו דף ראשי בעיתון. התלמידים יציגו בכיתה את העיתון הדיגיטלי ויספרו על מהלך עבודתם. התוצר הסופי – דף ראשי בעיתון – יוערך על ידי המורה או בהערכת עמיתים על הידע המדעי, העיצוב וההצגה בכיתה.
אנזים, סובסטרט (מצע), אתר פעיל, מעכב, קואנזים, קופקטור, חלבון, דנטורציה, מבנה מרחבי, תוצר, התאמה, אתר קישור, זרז ביולוגי, עיכוב תחרותי, ספציפיות
הבניית ידע, טיפול במידע, יצירתיות, פרזנטציה, רפלקטיביות לתהליך הלמידה, שיתוף פעולה
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
אוי, זה מגרד!
הסרטון שלפנינו מסביר את המנגנונים בתא העצב שמאפשרים ליצור בו פוטנציאל פעולה, את התהליך שבו הוא נוצר ואיך הוא עובר לאורך האקסון.
קבוצת פליישמן – מכון ויצמן למדע / חט”ב חט”ע
במחקר חדש, חוקרים ממכון ויצמן למדע השתמשו בבינה מלאכותית כדי ליצור אלפי אנזימים יציבים ויעילים יותר מאלה שקיימים בטבע.
הנגיפים ששינו את עולמנו
נגיפים הקרויים רטרו-וירוסים משתלבים בחומר התורשתי של אלו שהם מדביקים. יכולת זו עשויה לשנות את תכונות המודבקים, בבריאות ובחולי.