האסטרונאוטית האמריקאית קייט רובינס (Rubins), שהיא גם דוקטור לביולוגיה, ביצעה בתחנת החלל הבינלאומית את קביעת הרצף הראשונה של DNA מחוץ לכדור הארץ.

הוא חי בגופם של זבובי חול ועובר מהם לבני אדם כשהנקבה שותה את דמנו. בתוך הגוף הוא משתלט על תאי מערכת החיסון וחי בתוכם כמו סוס טרויאני. זו לא עלילה של סרט אימה הוליבודי, אלא טפיל מקומי אסלי, שמוכר בעיקר כמי שגורם ל”שושנת יריחו”

צפו בהדגמה “רובה ואקום” מתוך המופע “פיסיקה בכיף” עם ד”ר משה רשפון.

הגרם השמיימי הקרוב ביותר אל כדור הארץ הוא הירח, הלוויין הטבעי שלנו. כשאנו מביטים אל הירח, אנו יכולים לראות אפילו בעינינו החשופות שפניו אינם חלקות, ונראה כאילו הוא מלא גבשושיות.
אילו אירועים עיצבו את פני השטח של הירח? מהן התכונות הבולטות והמעניינות שלהם? האם אנחנו יכולים ללמוד עוד על ההיסטוריה, ואולי אף על עתידם של חלקים אחרים במערכת השמש שלנו, אם נבחן את הירח?

הסרטון שלפניכם מציג את האנטומיה של הדיאנצפלון, בדגש על התלמוס וההיפותלמוס.

הסרטון שלפנינו דן בדרכי היווצרות חורים שחורים ובמאפייניהם.

חלקו החיצוני של כדור הארץ (הליתוספירה) מורכב מתצריף של לוחות הצמודים זה לזה. לוחות אלו נקראים לוחות טקטוניים. לוחות אלו אינם סטטיים, אלא נעים על גבי השכבה הפנימית יותר (האסתנוספירה) ומפעילים לחץ זה על זה. החיכוך והלחץ בין הלוחות גורם לרעידות אדמה ופעילות געשית.

איך מייצרים היום חשמל בתחנות כוח? האם אפשר להפיק חשמל בעזרת המגנטים שיש לנו בבית? ומה יקרה אם נזרים חשמל בחוט תיל? על כל זאת ועוד בסרטון שלפניכם.

איך אפשר לדעת מהו זיכרון אמיתי ומה הוא לא? בסרטון זה נגלה דרך התנסות חווייתית מהו זיכרון מדומה ועד כמה ניתן לסמוך על הזיכרון שלנו?

סרטון זה ננסה להבין האם הביטוי “טובים השניים מן האחד” תקף גם בטבע.
נלמד כיצד שיתוף הפעולה המעוגן ביחסי גומלין של הדדיות הוא המפתח להישרדות ולשגשוג ועל כמה עוד יש לנו ללמוד מבעלי החיים שבסביבתנו.

יער האמזונס בברזיל מצטמצם בהתמדה מאז שנות ה-70, וההשלכות על האקלים העולמי והכלכלה עלולות להיות הרות גורל. בחירות המבוססות על ראיות מדעיות יכולות למנוע קטסטרופה

פשוט להכנה, מורכב להסבר, ובעיקר טעים מאוד: הכימיה המיוחדת של קפה דלגונה אוורירי ומוקצף

צפו בסרטון ונראה אם תוכלו לפתור את החידה.

למרות הניצול הלא יעיל שלו בכורים הגרעיניים הקיימים, לא צפוי מחסור באורניום בזמן הנראה לעין. ואם יאזל, תמיד נוכל להפיק אותו ממי האוקיינוסים.

70 שנה אחרי המחקר הראשון שניסה להבין את תופעת ה”קנאקים”, עדיין איננו בטוחים לגמרי איך הם נוצרים, וגם לא אם הם מזיקים לנו.

מסיבות פיזיקליות אין כמעט חומרים כחולים בעולם החי. ראיתם יצור כחול? סיכוי טוב שהוא “מרמה”

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע

142 שנה אחרי שבוטנאי ממישיגן טמן יותר מעשרים אלף זרעים באדמה, הניסוי שלו עדיין נמשך. בינתיים הם מאפשרים ללמוד גם דברים שכלל לא תוכננו במקור

קקדו בשם סנובול רוקד באופן ספונטני, יצירתי ומגוון, ועוזר לחוקרים להבין איך התפתחה אצלנו יכולת הריקוד