תופעת הנימיות (capillary action) מתארת את היכולת של נוזלים “לטפס” במעלה צינורות דקים.

לוקחים שתי קוביות קרח, נותנים לאחת נשיקה – ומכניסים את שתי הקוביות לשתי כוסות מלאות – קוביה אחת שוקעת והשניה צפה. אך איך זה קורה? – הנה הפתרון.

היזם אילון מאסק הציג את הטכנולוגיה שמפתחת חברת נוירלינק: שבבים להשתלה בראש המיועדים לשיקום משותקים, החזרת הראייה לעיוורים ואפילו השתלת מידע חדש במוח. מה החידוש ביוזמה? מה הסכנות? ומה הפוטנציאל?

נראה איך מים מאפשרים לנו לגרום לפחית לעמוד על שולחן בצורה שנראית ‘בלתי אפשרית’.

אקנה היא אחת ממחלות העור המוכרות והנפוצות ביותר. על פני העור ישנן בלוטות חֶלֵב שמפרישות חומר שמנוני בשם חֶלֵב (באנגלית “סיבום” Sebum) שתפקידו הוא להגן על העור. הבלוטות הללו קיימות בכל אזורי הגוף פרט לכפות הידיים והרגליים, אך צפיפותן גדולה במיוחד באזור הפנים והראש.

מדי פעם בפעם מתעוררת בהלה ברשתות החברתיות בעקבות סרטונים שמראים את הציפוי ה”מסוכן” של תפוחי עץ. אבל בסך הכל מדובר בשחזור של ההגנה הטבעית שלו.

כוכב נוגה, המכונה גם ונוס, הינו כוכב הלכת השני מהשמש. הסרטון שלפנינו מתאר את מאפייניו של נוגה.

בניסוי הנוכחי נראה מה קורה ללהבת מצת שפוגשת במסננת מתכת, ואיך אפשר לגרום ללהבה לרחף באוויר.

בניסוי הזה ניצור מזרקה קטנה שפועלת בתוך בקבוק.

בניסוי הזה נכופף זרם של מים בלי לגעת בו.

האם שקית מים קטנה יכולה לנפץ מרצפת בטון חזקה? צפו בסרטון וראו כיצד הפיזיקה מאפשרת לנו לעשות אפילו פלא שכזה.

תורת הקונספירציה החדשה בצל משבר הקורונה טוענת שהחיסון – שאינו קיים עדיין – ישמש להשתלת שבבי מעקב בגופם של אנשים. המציאות כמובן שונה מאוד.

מחקר חדש חושף את המנגנון שמאפשר לחיידקים מסוימים לקלוט אלקטרונים ולהפיק מהם אנרגיה.

שיטה להדליק שוב – מרחוק – נר שכבה זה עתה.

פרופ’ דן יקיר ממכון ויצמן למדע יקבל השנה את פרס ישראל על מחקריו בדבר יחסי הגומלין בין צמחיה, אטמוספרה ואקלים.

150 שנה להולדתו של פריץ הבר, המדען שמנע רעב עולמי בזכות שיטה לייצור דשן, אך גם הוביל את השימוש הגרמני בנשק כימי במלחמת העולם הראשונה.

הגנטיקה היא כיום חוד החנית של המדע החדשני. מדענים ורופאים משחקים ב-DNA של חיידקים, נגיפים ואפילו בני אדם, ולומדים עוד ועוד על הקוד שמניע את כל תהליכי החיים. קשה לנו לתפוס עד כמה אזוטרית נחשבה בזמנו עבודתו המהפכנית של נזיר אוגוסטיני גרמני-צ’כי, שגידל אפונים בגינת המנזר ובתוך כך פענח את החוקים הבסיסיים של התורשה.

המכירה של חברת “קייט פארמה” מעוררת עניין רב בגלל ההיקף הכלכלי שלה, אבל היא מבוססת על פיתוחים מדעיים מרתקים עם בסיס ישראלי איתן.

חיידקים הם יצורים חד-תאיים ויכולתם לתקשר זה עם זה מוגבלת מאוד, אך בתנאים מסוימים הם מתנהגים באופן קבוצתי להפליא