VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - צמחים

הקשר בין פונדקאי לטפיל שלו יכול להיות הרסני, למשל כשנגיף הורס את התא שמארח אותו וגורם למותו. אולם מחקר ישראלי חדש, בראשות עודד בז’ה מהטכניון, מגלה כי למין של חיידקים שעושים פוטוסינתזה ולנגיף התוקף אותם יש מערכת יחסים מעניינת ומורכבת יותר.

לפני כ-400 שנה עשה מדען פלמי ניסוי היסטורי בניסיון להבין ממה מורכב העץ. הוא אמנם הגיע למסקנה שגויה, אבל הניסוי הוא אחד מאבני הדרך בראשית המדע המודרני.

איך מכינים כוכבים שנוצרים מעצמם בעזרת קיסמי שיניים – ומה הקשר לפרעונים?

תופעת הנימיות (capillary action) מתארת את היכולת של נוזלים “לטפס” במעלה צינורות דקים.

פוטוסינתזה היא אחד התהליכים החשובים ביותר בעולם החי. כמעט כל הצמחים הירוקים מבצעים סוג כלשהו של פוטוסינתזה – התהליך שבו נוצרים האנרגיה וחומרי התשמורת של הצמח ונפלט החמצן שאנו נושמים. חומרי התשמורת הללו הם בעיקר סיבים ועמילן, כלומר פחמימות (סוכרים) מרוכבות שתופסות מקום מרכזי בתזונה של בעלי החיים ובני האדם.

לצמחים יש מנגנון מבוקר היטב שמונע מהם צמיחת יתר. המנגנון מבוקר על ידי הורמונים כגון אוקסין, שמשפיעים על חלוקת התאים בקודקוד הצמיחה. הסרטון שלפנינו מציג את העקרונות הבסיסיים של גדילת צמחים וכיווני מחקר עדכניים בתחום.

בניסוי הזה נגרום לאצטרובל של אורן להיפתח ולהיסגר כרצוננו.

בהתאם למעמדה כאיבר החישה המוביל בגוף האדם, העין זוכה להגנה רבת שכבות שכל תפקידה הוא לשמור עליה מכל פגע. בראש מערכת ההגנה הזו נמצאת ארובת העין שמגינה עליה מפגיעות מכניות קשות. מיד אחריה נמצאים העפעפיים, שנסגרים בתגובה לכל חשש של פגיעה או חדירה של עצם זר לעין. החלק השלישי והאחרון במערך ההגנה של העין הוא כנראה המופלא והמעניין מכולם: הדמעות. הסרטון מסביר את היווצרותן של דמעות כתוצאה מחיתוך בצל ודרכים להתמודד עם התופעה.

איך צמחים יודעים מתי לעשות פוטוסינתזה ובאיזו שעה ביום לפתוח את הפרחים? הכירו את השעון הביולוגי של העצים, העשבים וכל מה שצומח

לכו רגע לברז המטבח ובדקו אם יש בו מים. הם הגיעו מהר, לא? קבלו דרך נוספת אך איטית להחריד להפקת מים מ…עלים! רק אל תשתו אותם בסוף הניסוי, טוב?

אנחנו רואים את הלבלוב, הפריחה והרבייה בעולם החי. הצמחים ובעלי החיים מודדים בשיטות מתוחכמות שינויים בשעות האור ובטמפרטורה, כדי לנבוט, להתרבות או לנדוד בעונה המתאימה ביותר

כולם יודעים שצמחים אינם מסוגלים לזוז. האם כולם טועים? מחקר חדש בוחן איך עלי המימוזה הביישנית מתקפלים בתגובה למגע.

בניסוי הזה נגרום לאצטרובל של אורן להיפתח ולהיסגר כרצוננו.

בשונה מאיתנו, בעלי החיים, צמחים בונים את עצמם בעיקר מהאוויר שהם קולטים דרך העלים, ומהמים שהם שותים דרך השורשים

פרי הוא איבר בצמח שמכיל את הזרעים ועטוף בשכבה עסיסית ובקליפה. לפרי יש חשיבות רבה בתהליך התפתחות הצמח, שכן בו נמצא למעשה ה”עובר” של הצמח והוא מסייע להפצת הזרע ולקליטתו בקרקע. הסרטון שלפנינו מתאר את התפתחות הפרי בעץ התפוח.

142 שנה אחרי שבוטנאי ממישיגן טמן יותר מעשרים אלף זרעים באדמה, הניסוי שלו עדיין נמשך. בינתיים הם מאפשרים ללמוד גם דברים שכלל לא תוכננו במקור

בארצות קרות מתרחשים גם בקיץ גלי קור פתאומיים, המסוכנים לפרחים. גבישי קרח חדים הנוצרים בצמח עלולים להרוס תאים ולנתק את הפרחים העדינים ממקומם. באין פרח, לא יתפתחו פרי וזרעים. צמחים החיים באקלים קר פיתחו אפוא אסטרטגיות הממזערות את הנזק.

יותר מ-250 שנות מחקר, וסדרת פיבונאצ’י אחת, נדרשו כדי להבין למה עלים של צמחים מסתדרים בצורות כל כך מגוונות לאורך הענפים – ואיך נוצר הדס כשר

איך נצבע פרחים לבנים בשלל צבעי הקשת בלי צורך במכחול? ניסוי ביתי וצבעוני במיוחד.