הארכיאולוג שפרץ דרכים חדשות אל עידנים רחוקים, המסע הימי שהוליד את תורת האבולוציה, הרופא שיצא לדרך ארוכה להצלת חיים והמרוץ שלקח אותנו אל הכוכבים. ארבעה מסעות מדעיים.
האם ג’ירפות מקיימות תקשורת קולית זו עם זו? ואם כן – אילו קולות הן משמיעות?
נימי הדם הם כלי הדם הזעירים ביותר בגופנו וקוטרם אינו עולה בהרבה על זה של תא דם אנושי בודד. לנימים תפקיד חשוב בפיזור חומרי המזון, הגזים, הפסולת וההורמונים ברקמות השונות ובאיסופם.
בניסוי הזה נקפל את האצבעות כך שהקמיצה לא תוכל לזוז – כאילו היא משותקת.
בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים.
בקבוקים נמעכים, אוזניים מתפוקקות ואפילו קרישי דם. תנאי הסביבה במרומי השמיים אחראים ללא מעט תופעות משונות במטוסים.
הכוח המניע שהוביל לפיתוחים הרבים בתחום זה הוא ההכרה שניצול התכונות הכימיות המיוחדות של חומרים ננומטריים לצורך הארכת חיים ושיפור איכות החיים של בני האדם היא מטרה נעלה. לחומרים בקנה המידה הננומטרי יש יתרון על פני חומרים אחרים מסיבה פשוטה אחת – הם… ממש ממש קטנים. רבים מהמצבים הרפואיים שבני אדם חווים ברמה הגופנית, מקורם בתהליכים המתרחשים ברמת התא. כדי לטפל בבעיה שמקורה בתאים עלינו להשתמש בחומרים שגודלם הזעיר יאפשר להם להיכנס למחזור הדם ולחדור ממנו לתאים עצמם, כדי לתקן את התהליכים הלא תקינים שגרמו למחלה.
מה קורה לגופות בקרקעית הים? כמה זמן גופה תישאר בקרקעית הים ואפשר יהיה לזהות את שרידיה? שתי חוקרות מקנדה, לין בל (Bell) וגייל אנדרסון (Anderson) החליטו לענות על השאלה הזו בעזרת פגרי חזירים, שכן החזירים דומים לבני אדם בגודל, במבנה הגוף, ובעיקר בעור ובהרכב אוכלוסיית החיידקים.
אחת מסדרות הטלוויזיה הזכורות לי מצעירותי הייתה “אוטובוס הקסמים”, שסיפרה על כיתת תלמידים שיוצאת להרפתקאות קסומות של ידע באוטובוס פלאי. באחד הפרקים ביקרה הכיתה בתערוכה על גוף האדם, כשלפתע פתאום האוטובוס התכווץ והתלמידים והמורה מצאו את עצמם בתוך גוף אנושי, שם למדו מבפנים את התהליכים מתרחשים בו. רעיון דומה הופיע עוד קודם לכן בסרט הקלאסי Fantastic Voyage משנות ה-60, שבו החדירו לגופו של מדען פצוע צוללת שכווצה לגודל של כמה מיקרומטרים, במטרה לתקן נזק שנגרם למוחו. היכולת לכווץ בני אדם וכלי רכב אמנם נותרה בגדר מדע בדיוני, אולם השימוש במכונות זעירות לצרכים רפואיים הופך אט אט למציאות.
הדנ”א (DNA) היא מולקולת ענק שמכילה את הצופן הגנטי של כל יצור חי. לכל יצור יש צופן גנטי ייחודי לו, וגם אם הדמיון הגנטי בין שני יצורים עשוי להיות גבוה מאוד, הוא לעולם לא יהיה זהה (למעט אצל תאומים זהים). כל תא בגופנו מכיל את כל המידע הגנטי הדרוש כדי ליצור ולתפעל את הגוף כולו. הסרטון שלפנינו מסביר בפשטות מהו הדנ”א, ממה הוא מורכב ועוד.
אקנה היא אחת ממחלות העור המוכרות והנפוצות ביותר. על פני העור ישנן בלוטות חֶלֵב שמפרישות חומר שמנוני בשם חֶלֵב (באנגלית “סיבום” Sebum) שתפקידו הוא להגן על העור. הבלוטות הללו קיימות בכל אזורי הגוף פרט לכפות הידיים והרגליים, אך צפיפותן גדולה במיוחד באזור הפנים והראש.
מה זו ביצה עין ים תיכונית? איך נראית מדוזה? ולמה הן צורבות? הקיץ כאן ובים יש מדוזות, אז במקום להיכנס למים השורפים שבו רגע, צפו בסרטון עליהן ואחרי זה בדקו בחידון באתר שלנו מה אתם יודעים עליהן..
בניית דגם כף יד שאפשר לשלוט בתנועת האצבעות שלו, בדומה ליד אמיתית
תופעת הנימיות (capillary action) מתארת את היכולת של נוזלים “לטפס” במעלה צינורות דקים.
פוטוסינתזה היא אחד התהליכים החשובים ביותר בעולם החי. כמעט כל הצמחים הירוקים מבצעים סוג כלשהו של פוטוסינתזה – התהליך שבו נוצרים האנרגיה וחומרי התשמורת של הצמח ונפלט החמצן שאנו נושמים.
במחלת הסרטן, בקרת החלוקה של אחד התאים בגוף אובדת והוא מתחיל להתחלק ללא שליטה. אם מערכת החיסון לא מצליחה להשמיד אותו בזמן, התא הפגום ייצור בהדרגה צבר תאים גדול שנקרא “גידול”.
גופנו מרושת בתאי עצב שתפקידם לקלוט גירויים מהסביבה, להעביר את המידע למוח, לעבד אותו שם ולהוציא בתגובה פקודות לשרירים. בין היתר קיימים תאים שמגיבים לשינויים בטמפרטורה ומעבירים את המידע עליהם למוח.
לכבוד יום המשפחה, מבט על משפחות שיש בהן הקרבה אמיתית: אמהות שנותנות לצאצאים לאכול אותן, ולחלופין אמהות שמקריבות את הצאצאים כדי לשרוד בעצמן
