VOD עבור יסודי - מערכות ותהליכים ביצורים חיים

למה יש צמחים טורפים? איך הם עושים את זה? ומה הם עושים עם החרקים שהם טרפו?

נהוג לומר “אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו”, אבל מה עושים כשהקנקן עצמו משפיע על מה שבתוכו? האם זה ייתכן?

משחר ההיסטוריה ניסה האדם להתמודד עם מחלות ולא תמיד בהצלחה מרובה – החל ברפואת אליל וכלה ברפואה המודרנית של מאה השנים האחרונות. מאז שהאדם הכיר בחשיבות תהליך הפיתוח של התרופות, ובמיוחד בתהליך בקרת האיכות והיעילות שנדרש בהן, נוסחו הנחיות ברורות על הדרך הנכונה לאשר תרופה או טיפול רפואי. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליך הארוך והיקר של פיתוח התרופות, מזיהוי מולקולה שמשפיעה על חלבון ועד למדפי בית המרקחת.

דג המערות מטפס-המפלים, Cryptotora thamicola, הוא דג עיוור המתקיים בבריכות מים במערות וכפי ששמו מעיד עליו הוא מסוגל לטפס על סלעים במעלה המפלים כדי לעבור מבריכה לבריכה. יש עוד כמה מיני דגים המסוגלים לנוע ביבשה, אך אף אחד מהם לא עושה זאת כמוהו. דגים אחרים נשענים על סנפיריהם הקדמיים ומקפצים, או פשוט מתפתלים בבוץ. יש אפילו דג שמשתמש בפיו כבפיית יניקה ומושך את שאר גופו לעבר אבנים שפיו נצמד אליהן. דג המערות, לעומתם, פשוט הולך על ארבע גפיו, ממש כמו חיית יבשה.

אחת מסדרות הטלוויזיה הזכורות לי מצעירותי הייתה “אוטובוס הקסמים”, שסיפרה על כיתת תלמידים שיוצאת להרפתקאות קסומות של ידע באוטובוס פלאי. באחד הפרקים ביקרה הכיתה בתערוכה על גוף האדם, כשלפתע פתאום האוטובוס התכווץ והתלמידים והמורה מצאו את עצמם בתוך גוף אנושי, שם למדו מבפנים את התהליכים מתרחשים בו. רעיון דומה הופיע עוד קודם לכן בסרט הקלאסי Fantastic Voyage משנות ה-60, שבו החדירו לגופו של מדען פצוע צוללת שכווצה לגודל של כמה מיקרומטרים, במטרה לתקן נזק שנגרם למוחו. היכולת לכווץ בני אדם וכלי רכב אמנם נותרה בגדר מדע בדיוני, אולם השימוש במכונות זעירות לצרכים רפואיים הופך אט אט למציאות.

מחקר חדש מגלה שהנגיף נשאר פעיל זמן רב מחוץ לגוף, ושורד בהצלחה רבה במיוחד דווקא על מסכות הגנה משומשות – אך רגיש לסבון ולחומרי חיטוי

הלב הוא משאבה שמספקת דם עם חמצן טרי וחומרי מזון לכל הרקמות בגוף. כדי שהאספקה תהיה קבועה ורציפה, קצב הלב חייב להיות מותאם לצרכי הגוף. אצל חולי לב מסוימים קצב הפעימות משתבש מסיבות אלה ואחרות והלב אינו מתכווץ בקצב ובמינון הנכון. התוצאה עלולה להיות חולשה ואף אובדן הכרה. קוצב הלב היא התקן שמסדיר את השיבושים הללו ומכתיב ללב איך לפעום כראוי. הסרטון שלפנינו מסביר איך פועל קוצב הלב ואיך הוא מושתל.

מה זה סולריום? ואיזה יצור חי המציא את האינקובטור הרבה לפני האדם? הסגר באמת לא נגמר, וכמו הרבה אנשים, גם ד”ר אבי סאייג שלנו נמצא בבית עם הבן החמוד שלו (אדם) והפעם הם יצאו לשדה שליד הבית להתבונן בנמלים החכמות והחרוצות.

מדוע הלב מזוהה עם הרגשות ובפרט עם אהבה? הרי מקור הרגשות הוא במוח. מתי בהיסטוריה נקשר הלב לרגש?

ספורטאים שסופגים חבטות רבות בראשם עלולים לסבול מזעזועי מוח ומפגיעות מתמשכות. האם זה נכון גם לכדורגלנים?

כולנו מפהקים. לא רק בני אדם, אלא גם יונקים אחרים, עופות, וכנראה גם זוחלים ודגים. אולם צפייה בסרטוני יוטיוב של בעלי חיים מפהקים מגלה שלא כל הפיהוקים זהים: ככל שהמוח שלך גדול יותר, כך הפיהוק שלך ממושך יותר.

חוקרים השתילו ננו-חיישנים לקרינה תת-אדומה בעיניהם של עכברים, והראו כי הם אכן מסוגלים לראות את הקרינה הזו. האם בקרוב נוכל לייצר בני אדם שרואים היטב בחושך?

לכבוד האירוויזיון, נכיר כמה מהזמרים של הטבע. איך הציפורים לומדות לשיר? כיצד שר הלווייתן? והאם דג יכול לשיר לאהובתו?

הן אווריריות, מתוקות ונמסות על הלשון. איזה כיף, חנוכה כבר כאן ואיתו הגיעה עונת הסופגניות! אבל מה מעניק להן את האווריריות הזאת, ואיך אפשר להבטיח שייצאו הכי טוב שאפשר? התשובה, כמו תמיד, במדע

בסרטון זה מוצג ניסוי המלמד אותנו כמה זמן קרם הגנה עמיד במים, וכיצד חשוב לנהוג כדי להיות חכמים בשמש.

בואו נצא לניסוי קצר, ונבין איך האוזן שלנו מותאמת לשמיעת צלילים ולזיהוי מאיזה כיוון הגיעו, ועל הדרך גם נלמד קצת על תכונות אנרגיית הקול.

הכלב הוא חברו הטוב של האדם בבריאות וגם בחולי. בסרטון נגלה עובדות מעניינות על חוש הריח העוצמתי במיוחד שיש לכלבים, ועל היכולת שלהם לזהות מחלות מסוימות בזכות חוש מיוחד זה.

מה הקשר בין שיזוף להשחמה של אבוקדו שאנו חותכים? בסרטון נתוודע לניסוי שבו בודקים דרכים שונות למנוע את תהליך ההשחמה או להאט אותו.

בעזרת צנצנת סגורה, זרעים וקצת מים נוכל ליצור עולם שלם שחי, גדל ומקיים את עצמו בלי כל מאמץ מצידנו. בואו ללמוד איך עושים זאת.

הסרטון שלפנינו מציג בצורה פשטנית את התפתחות החיים כפי שמשערים שהתרחשה מאז היווצרות הדנ”א ועד לאדם.
הסרטון מתאר את המסלול האבולוציוני המוביל מהיווצרות החיים מחד־תאים, דגים, דו־חיים, זוחלים, עופות – ועד ליונקים ולאדם.