VOD עבור יסודי - מערכות אקולוגית: חיים וסביבה

נכון שכל היונקים נושמים חמצן, אבל המכרתנים, החיים במחילות צפופות, מסוגלים לשרוד יותר מרבע שעה בלעדיו. איך הם עושים את זה?

הדיונאה צדה זבובים ומעכלת אותם. הכדנית מחכה לחרקים בסבלנות ולא מאפשרת להם לברוח. אחרי יותר ממאתיים שנות מחקר, הצמחים הטורפים ממשיכים להפתיע.

בטא קרוטן שנמצא לרוב בירקות (כמו גזר ועגבניות) משמש אותם לצורכי “התגוננות” מפני אורכי גל מסוימים של אור השמש שבעוצמות גבוהות יכולים לגרום לנזקים בתאים.

תורשה אפיגנטית היא תחום מחקר חדש יחסית שמסביר איך צאצאים מקבלים מהוריהם תכונות מסוימות שלא נמצאות ב-DNA שלהם.

עורבים, סנאים, ציפורי שיר, דבורים, נחשים ואפילו עכבר אחד הם רק חלק מבעלי החיים שמסדרים ומנקים את אזור המגורים וסביבת העבודה שלהם, לא רק לכבוד פסח.

חקר המנגנון הפועל אצל יצורים כמו הסלמנדרה עשוי לשפוך אור על האופן שבו מתבצע תהליך החזרה לתאי הגזע, ואולי יאפשר לנו לשחזר את התהליך גם אצל בני אדם. בסרטון שלפנינו מודגם מצב שבו הסלמנדרה מגדלת רגל חדשה במקום רגל שנקטעה.

לכבוד האירוויזיון, נכיר כמה מהזמרים של הטבע. איך הציפורים לומדות לשיר? כיצד שר הלווייתן? והאם דג יכול לשיר לאהובתו?

מעור ברווז ועד שכבת שומן, מפרווה שקופה ועד אנטי-פריז טבעי, מדובי קוטב ועד חיידקים המסייעים בייצור גלידה. כך מתמודדים יצורים חיים עם תנאי קור קיצוניים.

״לבריאות!״ אנו אומרים בתגובה. אילו רק ידענו כמה ויריונים (חלקיקי וירוסים) פולט אדם חולה שפעת בעיטוש אחד ויחיד, היינו מתרחקים כמה מטרים טובים עם הופעת הסימנים הראשונים לכך שהוא עומד להתעטש.

דג המערות מטפס-המפלים, Cryptotora thamicola, הוא דג עיוור המתקיים בבריכות מים במערות וכפי ששמו מעיד עליו הוא מסוגל לטפס על סלעים במעלה המפלים כדי לעבור מבריכה לבריכה. יש עוד כמה מיני דגים המסוגלים לנוע ביבשה, אך אף אחד מהם לא עושה זאת כמוהו. דגים אחרים נשענים על סנפיריהם הקדמיים ומקפצים, או פשוט מתפתלים בבוץ. יש אפילו דג שמשתמש בפיו כבפיית יניקה ומושך את שאר גופו לעבר אבנים שפיו נצמד אליהן. דג המערות, לעומתם, פשוט הולך על ארבע גפיו, ממש כמו חיית יבשה.

התמונה הראשונה שעולה בראשם של מרבית האנשים כשמזכירים באוזניהם ויטמינים היא כדורים צבעוניים וקטנים שמוציאים מקופסה ומוצצים כמו סוכריות מנטה עם או אחרי הארוחה. למה? כי סבתא אמרה – וסבתא תמיד צודקת.

כדור חדש נגד אסתמה, מנוע פיזיקלי במוח שלנו, ומחקר על כלבים שמעדיפים אהבת אדם על פני חטיפים

בואו נצא לניסוי קצר, ונבין איך האוזן שלנו מותאמת לשמיעת צלילים ולזיהוי מאיזה כיוון הגיעו, ועל הדרך גם נלמד קצת על תכונות אנרגיית הקול.

בסרטון נלמד על מקורות המלח בים. מי זקוק למלח, ולמה הוא נחוץ כל כך ליצורים ימיים?

הסרטון שלפנינו מציג בצורה פשטנית את התפתחות החיים כפי שמשערים שהתרחשה מאז היווצרות הדנ”א ועד לאדם.
הסרטון מתאר את המסלול האבולוציוני המוביל מהיווצרות החיים מחד־תאים, דגים, דו־חיים, זוחלים, עופות – ועד ליונקים ולאדם.

מה קורה לגופות בקרקעית הים? כמה זמן גופה תישאר בקרקעית הים ואפשר יהיה לזהות את שרידיה? שתי חוקרות מקנדה, לין בל (Bell) וגייל אנדרסון (Anderson) החליטו לענות על השאלה הזו בעזרת פגרי חזירים, שכן החזירים דומים לבני אדם בגודל, במבנה הגוף, ובעיקר בעור ובהרכב אוכלוסיית החיידקים.

המחלה המדבקת בעולם חוזרת – גם לישראל, בעיקר בקהילות ששיעור החיסון בהן נמוך. רק מידע אמין ומלא יאפשר לבלום את המחלה ואולי גם להכחיד אותה לגמרי

לא פשוט לחקור יצורים זעירים כמו אלמוגים ואצות במעמקי האוקיינוס. טכנולוגיה חדשה מספקת צילומים צבעוניים ומפורטים מאוד של החיים הקטנים בים הגדול

סרטון מפתיע שמציג תופעה טבעית של גלים במים, המשנים את סביבת החיים של הדגים
ומאתגרים את תנאי המחייה וצורכי הקיום שלהם.

לא רק בני אדם אוהבים לרקוד, גם בעלי חיים רוקדים לא פעם. בסרטון נכיר שני מיני ציפורים: האחד אוהב להמציא תנועות ריקוד ססגוניות; והשני הוא עוף שפורץ במחול ייחודי כדי להרשים את הנקבות.