VOD עבור יסודי - מדעי החיים

מדוע הוורידים נראים כחולים? זאת רק אשליה אופטית. ודם עני בחמצן? הוא בעצם אדום כהה.

בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי

סימביוזה מפתיעה מאפשרת ליצורים מיקרוסקופיים החיים על קרקעית הים למצוא את דרכם לפי השדה המגנטי של כדור הארץ, בעזרת חיידקים מגנטיים.

מחקר חדש: גם אצל אבות אבותינו הגבות שימשו בעיקר לתקשורת, אבל המסרים שלהן השתנו עם הזמן.

למרות הדימוי השלילי שנוצר לו, אין נכון להיום ראיות מדעיות משכנעות לנזק בריאותי כלשהו שנובע מתוסף המזון הנפוץ.

השרירים בגופנו אחראים על כל הפעולות שדורשות תנועה כלשהי, החל בתנועות רצוניות כמו הליכה, אחיזה או הנעה של האיברים וכלה בתנועות אוטומטיות כמו נשימה, פעימות לב, הנעת מערכת העיכול, הפרשות ועוד. לכל השרירים בגוף יש מנגנון פעולה דומה, שכולל פעילות תלוית סידן ו-ATP של מנוע מולקולרי בשם מיוזין, שמחליק על גבי אקטין. הסרטון שלפנינו ממחיש איך פועל שריר שלד.

מיינו לעצמכם את המצב הבא: אתם חוצים להנאתכם את הכביש (במעבר חציה, כמובן) בדרך לבית של חבר. פתאום אתם שומעים חריקת בלמים ורואים מכונית מתקרבת אליכם במהירות ולא נראה שתצליח לעצור. מכיוון שאתם זריזים אתם מספיקים לזנק הצדה ולהתחמק רגע לפני שהמכונית נעצרת על מעבר החציה, במקום שבו עמדתם לפני רגע. ניצלתם! אתם עדיין בחתיכה אחת, אבל זיעה קרה עוטפת אתכם, אתם רועדים כעלה נידף ברוח והלב שלכם דופק בכוח כאילו הוא רוצה לפרוץ החוצה מבית החזה.

מעמקי הים הם עולם מסתורי ומופלא. גילויים חדשים, ולעתים תמוהים ומוזרים, אינם חדלים להפתיע גם את מי שהקדישו את חייהם לחקר האוקיינוסים.

אחת מסדרות הטלוויזיה הזכורות לי מצעירותי הייתה “אוטובוס הקסמים”, שסיפרה על כיתת תלמידים שיוצאת להרפתקאות קסומות של ידע באוטובוס פלאי. באחד הפרקים ביקרה הכיתה בתערוכה על גוף האדם, כשלפתע פתאום האוטובוס התכווץ והתלמידים והמורה מצאו את עצמם בתוך גוף אנושי, שם למדו מבפנים את התהליכים מתרחשים בו. רעיון דומה הופיע עוד קודם לכן בסרט הקלאסי Fantastic Voyage משנות ה-60, שבו החדירו לגופו של מדען פצוע צוללת שכווצה לגודל של כמה מיקרומטרים, במטרה לתקן נזק שנגרם למוחו. היכולת לכווץ בני אדם וכלי רכב אמנם נותרה בגדר מדע בדיוני, אולם השימוש במכונות זעירות לצרכים רפואיים הופך אט אט למציאות.

השרירים בגופנו אחראים על כל הפעולות שדורשות תנועה כלשהי, החל בתנועות רצוניות כמו הליכה, אחיזה או הנעה של האיברים וכלה בתנועות אוטומטיות כמו נשימה, פעימות לב, הנעת מערכת העיכול, הפרשות ועוד. לכל השרירים בגוף יש מנגנון פעולה דומה, שכולל פעילות תלוית סידן ו-ATP של מנוע מולקולרי בשם מיוזין, שמחליק על גבי אקטין. הסרטון שלפנינו ממחיש איך פועל שריר שלד.

מה זו ביצה עין ים תיכונית? איך נראית מדוזה? ולמה הן צורבות? הקיץ כאן ובים יש מדוזות, אז במקום להיכנס למים השורפים שבו רגע, צפו בסרטון עליהן ואחרי זה בדקו בחידון באתר שלנו מה אתם יודעים עליהן..

מדוע הלב מזוהה עם הרגשות ובפרט עם אהבה? הרי מקור הרגשות הוא במוח. מתי בהיסטוריה נקשר הלב לרגש?

ספורטאים שסופגים חבטות רבות בראשם עלולים לסבול מזעזועי מוח ומפגיעות מתמשכות. האם זה נכון גם לכדורגלנים?

כולנו מפהקים. לא רק בני אדם, אלא גם יונקים אחרים, עופות, וכנראה גם זוחלים ודגים. אולם צפייה בסרטוני יוטיוב של בעלי חיים מפהקים מגלה שלא כל הפיהוקים זהים: ככל שהמוח שלך גדול יותר, כך הפיהוק שלך ממושך יותר.

עורבים, סנאים, ציפורי שיר, דבורים, נחשים ואפילו עכבר אחד הם רק חלק מבעלי החיים שמסדרים ומנקים את אזור המגורים וסביבת העבודה שלהם, לא רק לכבוד פסח

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים

פרופ’ דן יקיר ממכון ויצמן למדע יקבל השנה את פרס ישראל על מחקריו בדבר יחסי הגומלין בין צמחיה, אטמוספרה ואקלים

זכרי הקנריות שרים שירים מורכבים, בעלי תחביר. מחקר ישראלי-אמריקאי חושף את המנגנון העצבי שמאפשר אותם, ואולי עומד גם בבסיס התנהגויות מורכבות שלנו

קקדו בשם סנובול רוקד באופן ספונטני, יצירתי ומגוון, ועוזר לחוקרים להבין איך התפתחה אצלנו יכולת הריקוד

הן אווריריות, מתוקות ונמסות על הלשון. איזה כיף, חנוכה כבר כאן ואיתו הגיעה עונת הסופגניות! אבל מה מעניק להן את האווריריות הזאת, ואיך אפשר להבטיח שייצאו הכי טוב שאפשר? התשובה, כמו תמיד, במדע.