VOD עבור יסודי - מדעי החיים

בואו נגלה יחד כיצד טיפות מים מתגלגלות מֵעלי כובע הנזיר! נבין את תופעת ההידרוֹפוֹבּיה המיוחדת, נלמד איך היא שומרת על ניקיון העלה, ונגלה כיצד הצמח הזה נותן לנו השראה לפיתוח חומרים דוחי מים בתעשייה.

בסרטון זה נלמד מדוע יתושים עוקצים? למה צריך להתגונן מפני עקיצות יתוש, ומה ניתן לעשות כדי להתמודד נגדם?

בסרטון זה נלמד כיצד הדבורים הופכות צוף לדבש. נבין את תרומתן העצומה לחקלאות, ואיך נוכל לתרום לדבורים בחזרה.

למה, מתי ואיך ציפורים נודדות? בסרטון קצר זה נגלה מה מתרחש בחילופי העונות, ואיך הפכה ישראל לנקודה ייחודית ומרתקת במסלולי הנדידה העולמיים.

הסרטון שלפנינו מציג בצורה פשטנית את התפתחות החיים כפי שמשערים שהתרחשה מאז היווצרות הדנ”א ועד לאדם.
הסרטון מתאר את המסלול האבולוציוני המוביל מהיווצרות החיים מחד־תאים, דגים, דו־חיים, זוחלים, עופות – ועד ליונקים ולאדם.

זה מתחיל בהפעלה של מסלול העונג במוח, אך מתפתח להתנהגות הרסנית ולצורך כפייתי בעוד ועוד גירויים. איך מתרחשת התמכרות ומי פגיעים אליה במיוחד?

טפילים הם יצורים מרתקים, שמפתחים עוד ועוד דרכים יצירתיות לנצל לטובתם את הפונדקאי שלהם – משינוי הרגלי התזונה שלו ועד לשינוי מינו. וכן – גם אנחנו תלויים בהם.

מאז שחר ימי האנושות חיפשו בני אדם תשובות לחידת קיומם וביקשו להבין איך התפתחו החיים בעולם. לשאלותיהם היו תשובות רבות ומגוונות, חלקן מדעיות וחלקן לא. אחת השאלות המרכזיות הללו הייתה איך תכונות עוברות בתורשה.

בניסוי הנוכחי נראה (ונשמע!) איך מראה העיניים יכול לשנות את האופן שבו אנו שומעים – באמצעות אשליה שנקראת “אפקט מקגורק”.

בניגוד למה שרבים חושבים, הפרשת הזיעה זה לא בדיוק מה שמקרר את הגוף.

בניסוי הזה נלמד איך אפשר למדוד כמה זמן לוקח לאנשים להגיב מרגע שהם ראו משהו.

בניסוי הזה נראה עד כמה ראיית העומק שלנו משתבשת כאשר אנו רואים בעין אחת בלבד

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים.

נהוג לומר “אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו”, אבל מה עושים כשהקנקן עצמו משפיע על מה שבתוכו? האם זה ייתכן?

כשאנחנו אומרים למישהו שלא מרגיש טוב ש”הכל בראש”, לפעמים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו צודקים. בעולם הרפואה לומדים בשנים האחרונות להבין יותר ויותר את התופעה המוכרת בשם “אפקט הפלצבו” – מצב שבו טיפול בתרופת דמה (אינבו) גורם לשיפור ממשי במצב. התופעה תועדה היטב במחלות רבות, החל במקרים פשוטים של כאבים חולפים וכלה בריפוי דלקות זיהומיות ואפילו שיפור במצב של גידולים סרטניים.
מה שמדהים באפקט הזה הוא ששתי תרופות שההרכב הכימי שלהן זהה אך שונות זו מזו במיתוג, בצורה או בצבע, יתנו תוצאות שונות מאוד ולעתים הפוכות. הסרטון שלפנינו מסביר על אפקט הפלצבו ונותן דוגמאות למוזרות המדהימה שלו.

חוש הריח הוא אחד החושים היותר מסתוריים. בניגוד לשמיעה ולראייה, שבהם אנחנו מכירים לא רע את המנגנונים הבסיסיים ואת הפיזיקה והכימיה שעומדות מאחוריהם, חוש הריח עדיין אינו מובן לנו באותה רמה. אחת הסיבות העיקריות היא מורכבותו, שבבסיסה עומדים כ-450 קולטני ריח שונים. לשם השוואה, בעיניים יש לנו רק שלושה סוגים של קולטני אור.

קואלות מוגדרות כיום כמין “פגיע” (vulnerable, צעד אחד לפני “בסכנת הכחדה”), אך למעשה איש אינו יודע כמה מהן נותרו בטבע: ההערכות הן בין 43 אלף ל-100 אלף, וקצב הצטמצמות האוכלוסייה אינו ידוע. ברור שהצעד הראשון במאמצי השימור של חיית הכיס הזאת צריך להיות סקר מקיף, שיספק מידע על מספר הקואלות ועל מיקומן. חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של קווינסלנד, אוסטרליה, מקווים להשיג את הנתונים הללו בעזרת רחפנים, מצלמות תרמיות ותוכנות מתקדמות.

המדע, כך נראה, מתקדם מהר יותר ויותר. טכנולוגיות שנראו עד השנים האחרונות דמיוניות הופכות לנגד עינינו למציאות, למשל הוצאת תאים מהגוף, הנדסתם גנטית בשיטה חדשנית כדי שיתקפו תאי סרטן והחזרתם לגוף. התקדמות נוספת שזכינו להיות עדים לה היא חיבור מערכת העצבים למחשבים המאפשרים למשותקים להזיז את ידיהם ורגליהם, ולקטועי גפיים להפעיל תותבים רובוטיים בכוח המחשבה.

משחר ההיסטוריה ניסה האדם להתמודד עם מחלות ולא תמיד בהצלחה מרובה – החל ברפואת אליל וכלה ברפואה המודרנית של מאה השנים האחרונות. מאז שהאדם הכיר בחשיבות תהליך הפיתוח של התרופות, ובמיוחד בתהליך בקרת האיכות והיעילות שנדרש בהן, נוסחו הנחיות ברורות על הדרך הנכונה לאשר תרופה או טיפול רפואי. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליך הארוך והיקר של פיתוח התרופות, מזיהוי מולקולה שמשפיעה על חלבון ועד למדפי בית המרקחת.

הקורונה הזכירה לנו את חשיבות החיסונים, כמה זמן לוקח לפתח חיסון חדש? ומה הם השלבים בדרך?