סרטונים ומערכי שיעור מדע בבית, המזמנים חקר מדעי ופעילויות התנסותיות.
בעזרת זכוכית מגדלת, יום שמש אפשר לצרוב את השם על חתיכת קרש. גם ד”ר אבי סאייג היה עם הילדים בבית בזמן הסגר, והוא ניצל את הזמן לערוך ולצלם איתם ניסויים שאפשר לעשות באמצעים ביתיים. גם כיף וגם מלמד.
בניסוי הזה נפריד את הצבע של הפרחים לצבעים שמהם הוא מורכב – ונכיר כמה מהצבענים שנותנים לפרחים את גווניהם
בניסוי הזה נלמד איך אפשר לגרום למישהו ליצור זיכרון מדומה, של משהו שלא היה באמת. מדוע זה קורה? בגלל המגבלות של המוח שלנו.
הניסוי הבא מיועד לעצלנים ולעצלניות שבקהל (אבל דורש הרבה סבלנות): בעזרת צנצנת סגורה, זרעים וקצת מים נוכל ליצור עולם שלם שחי, גדל ומקיים את עצמו בלי כל מאמץ מצידנו
מכירים את האדים על מראה אחרי מקלחת חמה? את טיפות המים הנוזלות על בקבוק קר? ואת אדי המים שנדבקו לשמשת המכונית ביום חורפי? בסרטון יוסבר תהליך בו המים הופכים מאדים לטיפות מים ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להתמודד טוב יותר עם התופעה.
בניסוי הזה נלמד איך להכין קסילופון מצנצנות או מבקבוקי זכוכית. את הניסוי אפשר לבצע באמצעים ביתיים פשוטים.
בניסוי הזה נכין חומר שמתנהג בצורה מוזרה – מצד אחד הוא נוזלי ומצד שני ברגע שלוחצים עליו ומפעילים עליו כוח, פתאום הוא נעשה נוקשה כמו חומר מוצק.
בניסוי הזה נראה שבניגוד לניסיון היומיומי שלנו איתו, ברזל דווקא יכול להישרף.
בניסוי הזה נלמד להבדיל בין ביצה לא מבושלת לביצה מבושלת (ביצה קשה) באמצעות ניסוי פשוט ובלי לשבור את הקליפה של הביצה.
בניסוי הזה נגרום בפעולה מאומצת של 45 שניות להרגשה כאילו הידיים שלנו חסרות משקל ומרחפות באוויר.
בניסוי הזה נבנה כוס מיוחדת שמתרוקנת מעצמה ברגע שהמים מגיעים בה לגובה מסוים. הכוס הומצאה ביוון לפני יותר מ-2000 שנה ומשמשת עד היום בכל מכונת כביסה.
בניסוי הזה נקפל את האצבעות כך שהקמיצה לא תוכל לזוז – כאילו היא משותקת.
בניסוי הזה נגרום לעיגול להיראות גדול יותר או קטן יותר פשוט על ידי כך שנזיז אותו מסביבה אחת לאחרת.
בניסוי הנוכחי נלמד איך להקרין תמונה מצג הטלפון על קיר או על מסך.
בניסוי זה נמיס את הקליפה הקשה של הביצה ונישאר עם ביצה לא מבושלת, שעטופה בקרום דק. עם הביצה חסרת הקליפה שניצור אפשר להמשיך ולעשות ניסויים נוספים.
מומלץ להיעזר במבוגר בביצוע הניסוי.
בניסוי זה ניצור מחזה מרהיב עין בתוך קערה, בעזרת נוזל מחיקה לבן ותמיסת סבון. את התופעה המוצגת בניסוי זה גילתה התלמידה שרון אמסלם.
