פרופ’ דן יקיר ממכון ויצמן למדע יקבל השנה את פרס ישראל על מחקריו בדבר יחסי הגומלין בין צמחיה, אטמוספרה ואקלים
האם אכילה מרובה של גזר יכולה להפוך אותנו לג’ינג’ים? בסרטון נגלה מהי קרוטונמיה – התופעה שצובעת את העור בכתום אחרי אכילת הרבה גזר וירקות כתומים אחרים.
אחרי שאיש לא השתמש בו במשך יותר מ-1,500 שנה, היה הכתב של כוהני הדת במצרים העתיקה בגדר תעלומה. בסופו של דבר פוענח הסוד בעזרת אבן ייחודית, מעט מזל והרבה גאונות ונחישות.
מאז שחר ימי האנושות חיפשו בני אדם תשובות לחידת קיומם וביקשו להבין איך התפתחו החיים בעולם. לשאלותיהם היו תשובות רבות ומגוונות, חלקן מדעיות וחלקן לא. אחת השאלות המרכזיות הללו הייתה איך תכונות עוברות בתורשה.
בניסוי זה נראה איך אפשר לתעתע במוח ובמערכת הראייה בקלות, באמצעות יצירת שתי צורות דמויות בננה, שגודלן נראה שונה כאשר משנים את המיקום היחסי שלהן.
בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים.
כשאנחנו אומרים למישהו שלא מרגיש טוב ש”הכל בראש”, לפעמים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו צודקים. בעולם הרפואה לומדים בשנים האחרונות להבין יותר ויותר את התופעה המוכרת בשם “אפקט הפלצבו” – מצב שבו טיפול בתרופת דמה (אינבו) גורם לשיפור ממשי במצב. התופעה תועדה היטב במחלות רבות, החל במקרים פשוטים של כאבים חולפים וכלה בריפוי דלקות זיהומיות ואפילו שיפור במצב של גידולים סרטניים.
מה שמדהים באפקט הזה הוא ששתי תרופות שההרכב הכימי שלהן זהה אך שונות זו מזו במיתוג, בצורה או בצבע, יתנו תוצאות שונות מאוד ולעתים הפוכות. הסרטון שלפנינו מסביר על אפקט הפלצבו ונותן דוגמאות למוזרות המדהימה שלו.
מעמקי הים הם עולם מסתורי ומופלא. גילויים חדשים, ולעתים תמוהים ומוזרים, אינם חדלים להפתיע גם את מי שהקדישו את חייהם לחקר האוקיינוסים.
השרירים בגופנו אחראים על כל הפעולות שדורשות תנועה כלשהי, החל בתנועות רצוניות כמו הליכה, אחיזה או הנעה של האיברים וכלה בתנועות אוטומטיות כמו נשימה, פעימות לב, הנעת מערכת העיכול, הפרשות ועוד. לכל השרירים בגוף יש מנגנון פעולה דומה, שכולל פעילות תלוית סידן ו-ATP של מנוע מולקולרי בשם מיוזין, שמחליק על גבי אקטין. הסרטון שלפנינו ממחיש איך פועל שריר שלד.
מיקרובוטים זעירים עשויים להציע פתרון נקי ויעיל לטיהור מקווי מים מחד-תאיים מחוללי מחלות ומגורמי זיהום נוספים
טיפול נסיוני בשווייץ איפשר לשלושה נפגעי חוט שדרה שנותרו משותקים לשוב ללכת בכוחות עצמם, בזכות התקן המעביר לגפיים את האותות החשמליים מהמוח
כולנו מפהקים. לא רק בני אדם, אלא גם יונקים אחרים, עופות, וכנראה גם זוחלים ודגים. אולם צפייה בסרטוני יוטיוב של בעלי חיים מפהקים מגלה שלא כל הפיהוקים זהים: ככל שהמוח שלך גדול יותר, כך הפיהוק שלך ממושך יותר.
חוקרים מסין שהחדירו לתאי קופים גן של אדם המעורב בהתפתחות המוח טוענים כי זה שיפר את הזיכרון של הקופים המושתלים. אבל מדענים רבים מעלים שאלות לגבי הממצאים והאתיקה של המחקר
במאבק בינינו לבין החיידקים, האבולוציה מנצחת – יותר ויותר זנים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ומאלצים אותנו לפתח תרופות חדשות. מה עושים כדי למנוע התפתחות של “חיידקי-על”?
זה מתחיל בהפעלה של מסלול העונג במוח, אך מתפתח להתנהגות הרסנית ולצורך כפייתי בעוד ועוד גירויים. איך מתרחשת התמכרות ומי פגיעים אליה במיוחד?
כיום ידוע שלמרבית היצורים החיים (כולל פטריות ויצורים חד-תאיים) יש שעונים ביולוגיים שתפקידם לסנכרן את פעילותו של היצור עם העולם הסובב אותו.
מדי פעם בפעם מתעוררת בהלה ברשתות החברתיות בעקבות סרטונים שמראים את הציפוי ה”מסוכן” של תפוחי עץ. אבל בסך הכל מדובר בשחזור של ההגנה הטבעית שלו.
משחר ההיסטוריה ניסה האדם להתמודד עם מחלות ולא תמיד בהצלחה מרובה – החל ברפואת אליל וכלה ברפואה המודרנית של מאה השנים האחרונות. מאז שהאדם הכיר בחשיבות תהליך הפיתוח של התרופות, ובמיוחד בתהליך בקרת האיכות והיעילות שנדרש בהן, נוסחו הנחיות ברורות על הדרך הנכונה לאשר תרופה או טיפול רפואי. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליך הארוך והיקר של פיתוח התרופות, מזיהוי מולקולה שמשפיעה על חלבון ועד למדפי בית המרקחת.
אחת מסדרות הטלוויזיה הזכורות לי מצעירותי הייתה “אוטובוס הקסמים”, שסיפרה על כיתת תלמידים שיוצאת להרפתקאות קסומות של ידע באוטובוס פלאי. באחד הפרקים ביקרה הכיתה בתערוכה על גוף האדם, כשלפתע פתאום האוטובוס התכווץ והתלמידים והמורה מצאו את עצמם בתוך גוף אנושי, שם למדו מבפנים את התהליכים מתרחשים בו. רעיון דומה הופיע עוד קודם לכן בסרט הקלאסי Fantastic Voyage משנות ה-60, שבו החדירו לגופו של מדען פצוע צוללת שכווצה לגודל של כמה מיקרומטרים, במטרה לתקן נזק שנגרם למוחו. היכולת לכווץ בני אדם וכלי רכב אמנם נותרה בגדר מדע בדיוני, אולם השימוש במכונות זעירות לצרכים רפואיים הופך אט אט למציאות.
