מדענים סוררים, מוות טראגי של חולים וסיפורי הצלחה מעודדים הם רק חלק מהסיפור רב הטלטלות של השיטה המבטיחה. נכון, היא לא מימשה עדיין את הפוטנציאל שלה, אך עשויה להפתיע כבר בשנים הקרובות.
מחקר חדש: היפופוטמים מבדילים בין קולות של חברי קבוצתם או של חברי קבוצות שכנות לבין קולות של זרים, ומגיבים בתוקפנות לאחרונות – על ידי פיזור צואה כדרך לסמן טריטוריה
חוקרים מציעים מודל חדש לחקר רכישת השפה אצל תינוקות: גוזלי תוכים. כשהם עדיין בקן, הגוזלים משמיעים חלקי-קריאות, כמו תינוקות שלומדים לדבר. גם ההורמונים שמשפיעים על התהליך הזה משותפים לנו ולציפורים
אפופטוזיס הוא תהליך המוות המתוכנן של תא. מדובר בתהליך חשוב מאוד שממלא תפקיד חיוני במנגנונים רבים של הגוף. האפופטוזיס מאפשר התפתחות איברים תקינה בשלב ההתפתחות העוברית ואחראי לסלקציה של תאי דם לבנים, להרג תאים סרטניים או חולים ולהרג של תאים זקנים.
כדי שיוכל לקיים את עצמו ולמלא את תפקידו, התא חייב לאסוף נתונים, לעבד אותם ולבצע פעולות בהתאם. לתהליך הזה קוראים תקשורת תאית. התקשורת הזאת פועלת ברמה המולקולרית ומורכבת מתגובות שרשרת תוך-תאיות (קסקדות) שבאות בתגובה לאות חיצוני או תוך-תאי.
שוו בנפשכם מה היה קורה אילו כל הגנים היו משועתקים כל הזמן באותו קצב. תהליכים היו מתרחשים בזמן הלא נכון, תהליכים סותרים היו מתרחשים במקביל ובגוף הייתה נוצרת אנדרלמוסיה מוחלטת, אופרון הלקטוז הוא דוגמה קלאסית לבקרה על שעתוק גנים. הסרטון שלפנינו מסביר על בקרת השיעתוק של אופרון הלקטוז.
מחקר חדש: היפופוטמים מבדילים בין קולות של חברי קבוצתם או של חברי קבוצות שכנות לבין קולות של זרים, ומגיבים בתוקפנות לאחרונות – על ידי פיזור צואה כדרך לסמן טריטוריה
הממברנות הן קרומים ביולוגיים שמשמשים מעין מחסום ששולט בחילוף החומרים בין התא לסביבתו. הממברנה עצמה היא מחסום כמעט בלתי חדיר לרוב החומרים, כולל אלה שהתא זקוק להם לתפקודו (יונים, סוכרים, חומצות אמינו ועוד). כדי לאפשר מעבר מבוקר שלהם קיימים חלבוני העברה (טרנספורטרים) שמאפשרים מעבר חומרים עם כיוון מפל הריכוזים שלהם או נגדו. הסרטון שלפנינו סוקר את רוב הסוגים של חלבוני ההעברה.
הדנ”א הוא מולקולה ענקית שאורכה הכולל אצל בני אדם מגיע לשני מטרים, אך היא ארוזה בתא שטח קטנטן של 1 מיקרומטר (מיליונית המטר). המולקולה מכילה בתוכה את תוכנית האב של כל התהליכים והמבנים הגוף והיא קיימת בשלמותה בכל תא מתאי גופנו.
במצב רגיל, הדנ”א נמצא במצב חצי משוחרר, כדי שהתא יוכל לשעתק גנים ולקיים את כל התהליכים הדרושים לתפקודו. הסרטון שלפנינו מתאר את מבנה האריזה של הדנ”א, החל מהרמה המשוחררת ועד לרמת הכרומוזום.
בתוך שש שנים חוללה הטכנולוגיה החדשנית לעריכת גֵנים מהפכה בתחומי הרפואה, החקלאות והמחקר. אולם מאחורי הקלעים רוחשים מאבקים עם משמעויות כלכליות ומדעיות מרחיקות לכת
מיחזור חלבונים הוא תהליך חשוב ביותר במחזור החיים של התא. בעזרת מערכת הפירוק התא נפטר מחלבונים ישנים, חלבונים שסיימו את תפקידם וחלבונים עודפים (שעלולים להיות חלבוני נגיפים). התהליך כולל תיוג על ידי שרשרת של חלבוני יוביקוויטין ופירוק בקומפלקס אנזימטי ענק שנקרא פרוטאוזום.