סרטונים ומערכי שיעור בנושאי ביולוגיה העוסקים במבנה הגוף, תהליכי חיים, ותופעות ביולוגיות מגוונות באדם ובטבע.
מבחינה כימית החלבונים הינם שרשראות של חומצות אמינו. החלבונים הינן חלק חשוב בתפריט שלנו, בעזרתם הגוף יכול לבנות את עצמו. מבחינה ביולוגית לחלבונים יש תפקיד חשוב כאנזימים המניעים תהליכים רבים בגוף. החלבונים הם למעשה הפועלים המניעים את כל התהליכים הביולוגיים.
דגים נושמים בצורה שונה מחיות היבשה. יש להם מנגנון נשימה מותאם לסביבה מימית, שמבוסס על ספיגת החמצן מהמים באמצעות זימים. רוב הדגים משתמשים במנגנון הזה, פרט למינים בודדים שסופגים חמצן דרך העור או נושמים דרך ריאות פרימיטיביות.
בעזרת כוח הרצון אפשר להתאפק ולהתנגד לסימנים המעידים על שלפוחית מלאה. אך האם זה בעייתי?
המיקרוסקופ הינו אחד מכלי המחקר המודרני הותיקים ביותר. עקרון הפעולה של מיקרוסקופ אור הוא מאוד פשוט, ודומה לעקרון פעולת הזכוכית מגדלת. ישנן לפחות שתי עדשות המגדילות את העצם הנצפה, על ידי שבירת קרני האור העוברות דרכן. ישנם סוגים רבים של מיקרוסקופים. הנפוץ מבינהם הוא מיקרוסקופ האור.
GFP הינו חלבון אשר פולט אור ירקרק כאשר מאירים עליו באור כחול ובאולטרה סגול. ה-GFP קיים באופן טבעי במדוזה בשם A. Victoria שם הוא משמש כאמצעי הרתעה לטורפים. לחלבון זה שימושים רבים בביוטכנולוגיה כגון סימון תאים ורקמות, מעקב אחרי תהליכים תוך תאיים ועוד.
המיטוכונדריה הינו אברון קטן ומיוחד אשר תפקידו העיקרי והחשוב ביותר הינו הפקת אנרגיה.
עובר אנושי מתפתח ברחם אמו כ-40 שבועות (כתשעה חודשים). במהלך ההיריון מתפתחות בגוף המערכות השונות המרכיבות אותו, מתא יחיד ועד לתינוק שלם. הסרטונים שלפנינו מתארים את השלבים העיקריים בהתפתחות העוברית, שבוע אחר שבוע בצורה מופשטת.
מערכת החיסון שלנו מורכבת ממיליארדי תאי דם לבנים שמסיירים בגופנו בחיפוש אחרי פולשים. כשחודר לגוף חיידק או וירוס ומערכת החיסון מופעלת, עליה לסמן לתאי הדם הלבנים את הדרך לאתר הזיהום כדי שיוכלו להתמודד עם הפולש. הסרטון שלפנינו מסביר איך מערכת החיסון עושה את זה, בתהליך שנקרא כימוטקסיס, ואיך תא בולען מסוג מקרופאג’ מתמודד עם החיידק.
השוטון הוא אברון שמאפשר לחיידקים לנוע – מעין סיב שמחובר ל”מנוע” שמסובב אותו. הכוח המניע אותו הוא מפל ריכוזי יוני מימן, בדומה ל-ATP Synthase. הסרטון שלפנינו מציג את המבנה ואת אופן הפעולה הבסיסי של השוטון.
הסרטון שלפנינו מתאר את התהליך הארוך והיקר של פיתוח התרופות, מזיהוי מולקולה שמשפיעה על חלבון ועד למדפי בית המרקחת.
במהלך האבולוציה אין הרבה תגובות שהצילו חיים יותר מ”איכס, זה מגעיל אותי”. כיום, עם התפתחות הרפואה והמדע המודרניים, אנחנו יודעים כבר להסביר טוב יותר את הצורך שלנו בניקיון. וכן, גם את הסכנות של היגיינה מוגזמת.
האנושות נמצאת במשבר רפואי. במלחמה בינינו לבין חיידקים גורמי מחלות, ידם על העליונה. אצל אוכלוסיות חיידקים הנחשפות לאנטיביוטיקות מתפתחת עמידות – כפי שחוזה תיאוריית האבולוציה – ואנו נותרים בלי אמצעי הגנה. במחקר שפורסם ב-Science חוקרים מבית הספר לרפואה בהרווארד ומהטכניון מציגים דרך לצפות בחיידקים בשעה שזה קורה: החיידקים נודדים בסביבה, פוגשים ריכוזים שונים של אנטיביוטיקה והעמידות נגדה מתפתחת.
דחיפת גנים, הטכנולוגיה החדשה של ההנדסה הגנטית, מאפשרת להפיץ במהירות גנים באוכלוסיות ענקיות. הבעיה: איך מונעים ממנה לצאת משליטה?.
מחקר אמריקאי-ישראלי: הצורות השונות של ביצי עופות אינם התאמה למקום הקינון, אלא תוצאה של יעילות התעופה של הציפור, מעין “תופעת לוואי” אבולוציונית.
התשובה נישאת ברוח: חוקרים הראו בפעם הראשונה כיצד סופות הוריקן משפיעות האבולוציה של לטאות – הן פשוט מעיפות לים את המתאימות פחות להתמודד עם הרוח העזה
תופעת הנימיות (capillary action) מתארת את היכולת של נוזלים “לטפס” במעלה צינורות דקים.
לאוסמוזה תפקיד חשוב בהולכת מים ומומעים בתאים מצד אחד ובטיהור מים מצד שני (אוסמוזה הפוכה). הסרטון שלפנינו מדגים כיצד פועלת אוסמוזה ואוסמוזה הפוכה.
