VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - ביולוגיה

שינויי האקלים משפיעים על האוקיינוסים, זרמי המים (וכתוצאה מכך על המליחות והטמפרטורה) ועל שוכני האוקיינוס. על מנת לחקור את שינויי האקלים יש לחקור גם את השפעתם על האוקיינוסים, וכיום נאסא חוקרת את שינויי הזרמים והטמפרטורה באוקיינוס בין השאר ע”י התבוננות ביצורים חד תאיים זעירים בשם פיטופלנקטון, אשר בין השאר אחראים על חלק ניכר מהחמצן אותו אנו נושמים. הסרטון שלפנינו עוסק בחקר האוקיינוסים בכלל ופיטופלנקטון בפרט.

התמונה הראשונה שעולה בראשם של מרבית האנשים כשמזכירים באוזניהם ויטמינים היא כדורים צבעוניים וקטנים שמוציאים מקופסה ומוצצים כמו סוכריות מנטה עם או אחרי הארוחה. למה? כי סבתא אמרה – וסבתא תמיד צודקת.

כל תא בגופנו מכיל כמטר של דנ”א. כדי לאפשר דחיסה יעילה של הדנ”א בתוך הגרעין, שקוטרו כמיקרומטר (מיליונית המטר), הדנ”א מתחלק בתאי אדם ל-23 זוגות של כרומוזומים שונים, כלומר 46 מולקולות של דנ”א. הסרטון שלפנינו ממחיש בפשטות מהו כרומוזום, מדוע הוא קיים ואיזה מידע אפשר להפיק ממנו.

הסרטון שלפנינו מעלה את האפשרות כי מקורם של בסיסים חנקניים בחלל-החיצון, והגיעו לכדור-הארץ על גבי מטאוריטים.

שני הסרטונים הבאים סוקרים ביתר פירוט את מחזור החיים של הפלסמודיום בגוף האדם ובגוף היתושה.

הצפרדע הינה דו חי אשר בד”כ אוכל כל דבר קטן ממנה שזז ובעיקר חרקים. הצפרדע מזהה את תנועת החרק ושולחת אליו את לשונה המהירה.

בעקבות מזג האוויר המשונה בשבועות האחרונים, אתרי החדשות כבר החליטו שהאקלים יצא מדעתו. ובמציאות? ההתחממות הגלובלית אכן חיה ובועטת, אבל אירועי יובש קיצוני או שטפונות מחוץ לעונה היו תמיד.

הסרטון שלפנינו עוסק בהשפעת השינויים האקלימיים על צמחיית כדור-הארץ ואודות השפעתם של הצמחים על מחזור הפחמן.

בניסוי הזה נפריד באמצעים ביתיים את החומר התורשתי – הדנ”א (DNA) שנמצא בתאים חיים – משאר חלקי התא, נגלה איך הוא נראה ואפילו נוכל לגעת בו.

פרס נובל לכימיה לשנת 2009 ניתן לשלושה חוקרים מבריקים: פרופ’ עדה יונת, פרופ’ תומס סטייץ ופרופ’ ונקטרמן רמאקרישנאן – שלושת האחראים על פענוח המבנה והתפקוד של הריבוזום, המבנה שאחראי על סינתזת החלבונים בתא.

הקשר בין פונדקאי לטפיל שלו יכול להיות הרסני, למשל כשנגיף הורס את התא שמארח אותו וגורם למותו. אולם מחקר ישראלי חדש, בראשות עודד בז’ה מהטכניון, מגלה כי למין של חיידקים שעושים פוטוסינתזה ולנגיף התוקף אותם יש מערכת יחסים מעניינת ומורכבת יותר.

חוקרים מארצות הברית פיתחו מערכת ממוחשבת למעקב יעיל אחר החיים בשונית.

הסרטון הבא מציג את הגורמים לאקנה, דרכי ביטוי שונות שלה, ודרכי טיפול רפואיות נפוצות.

בעיני רבים, תחום הביוטכנולוגיה מזוהה עם מדענים חמורי סבר בחלוקים לבנים שעושים דברים משונים במעבדות משוכללות, אך מתברר שאפשר להניע תהליכים ביוטכנולוגיים גם אצלנו במטבח, בלי חלוק ובלי ציוד יקר.

אורגניזמים רבים, ביניהם היונקים, רוב תאי הגוף (פרט לתאי המין) הם דיפלואידיים. הסרטון שלפנינו מסביר מהן הפלואידיות ודיפלואידיות ולמה שני המצבים הללו נחוצים.

שלד התא – הרשת שנותנת לתא את מבנהו, את יכולת התנועה (אם יש לו כזאת) ומאפשר לאברונים שבו לנוע, מורכב משלושה סוגים של מבנים. אחד הסוגים הללו הוא המיקרוטובולים.

תפקידם של תאי ההרג הטבעי הוא לזהות תאי גוף חולים, כלומר כאלה שנגועים בווירוס או הפכו סרטניים, ולחסל אותם ביעילות ותוך פגיעה מזערית בתאים השכנים. הסרטון שלפנינו מסביר איך פועלים התאים הללו.

הסרטון שלפנינו מדבר באופן כללי על המחלה ומאפייניה.

בסרטון שלפנינו דייוויד גאלו מותיר אתכם פעורי פה מול יצורי ים מדהימים, ובכלל זה דיונון רוקחים מחליף צבעים, תמנון שניחן בהסוואה מושלמת ותאורת ניאון הראויה ל”טיימס סקוור” שמפיקים דגים החיים במעמקי הים השחורים משחור.

הסרטון שלפנינו סוקר את מנגנון הרנ”א המפריע (RNA interference – RNAi), שהוא אחת התגליות החשובות ביותר בביולוגיה של התא בעשרים השנים האחרונות.