VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - פיזיקה

אור השמש הוא אחד הגורמים החשובים ביותר בחיים שלנו. בלעדיו לא היו יכולים להיות חיים בכדור הארץ.

צפו בסרטון ונראה אם תוכלו לפתור את החידה.

קפלי האוריגמי מקנים לדף תכונות חדשות שלא היו לו בלעדיהם. התכונות הללו מאפשרות להשתמש בעקרונות אמנות קיפול הנייר היפנית לעיצוב חומרים חכמים ומכשור מתקדם.

הסרט שלפניכם מסביר מהם כתמי שמש ומה חשיבותם, חשיבות מחזור הופעתם והעלמותם מפני השמש, וכן על המחזור הסולארי

את התנאים שלאחר המפץ הגדול ישחזרו על ידי האצת פרוטונים למהירות האור וטעינתם באנרגיה רבה ואז יגרמו להתנגשות בינהם בתוך מערכת הגלאים.

לפי הערכות מדענים, היקום שלנו נוצר לפני כ-14 מליארד שנים במפץ. במהלך הזמן שעבר מאז היקום עבר התפתחות והגיע למצב בו הוא נמצא היום. היקום עדיין ממשיך להתפתח ולהתרחב זכר למפץ הגדול. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליכים שהובילו ליצירת היקום המכיל גלקסיות ומערכות שמש כמו זו שלנו.

צדק, הקרוי גם יופיטר, הינו כוכב הלכת הגדול ביותר ואחד משלושת ענקי הגז במערכת השמש. הסרטון שלפנינו דן במאפייניו של צדק.

מרביתם של הכוכבם בשמים, למעלה משמונים אחוז, הינם כוכבים קטנים מן השמש שלנו. כוכבים אלו מכלים את גז המימן, הדלק שלהם, בקצב איטי בהרבה מהקצב בה השמש שלנו או כוכבים גדולים ממנה מכלים את הדלק שלהם, ולכן מצד אחד ננסים אדומים פולטים אור מועט יחסית אולם מן הצד האחר אלו הם הכוכבים בעלי משך הבערה הארוך ביותר.

הסרט שלפנינו פותח סדרת סרטים שמתארת את תורת היחסות.

צפו בהדגמה “רובה ואקום” מתוך המופע “פיסיקה בכיף” עם ד”ר משה רשפון.

בניסוי הזה נשתמש בחבל שנלפף סביב שני מוטות, בדומה לגלגלת, כדי להגביר את הכוח שלנו. בעזרתו נוכל לגבור על (כמעט) כל זוג של אנשים בתחרות משיכה.

הניטרינו הינו חלקיק הנפלט בתהליכים גרעיניים כמו זה המתרחש בשמש. הסרטון שלפנינו מסביר בקצרה על הניטרינו ועל חלקו במודל הסטנדרטי.

בניסוי הזה נבנה כוס מיוחדת שמתרוקנת מעצמה ברגע שהמים מגיעים בה לגובה מסוים. הכוס הומצאה ביוון לפני יותר מ-2000 שנה ומשמשת עד היום בכל מכונת כביסה.

בניסוי הנוכחי נבנה דגם זעיר של מנוע רקטי תוך שימוש בגז ממצית כדלק.

אחד מענפי ספורט החורף הפופולריים ביותר, במיוחד באירופה, הוא הסקי. גם כאן, כמו בהרבה ענפי ספורט אחרים, יש לא מעט מדע.

בניסוי הנוכחי נייצר תרסיס של מים או של כדורוני קלקר באמצעות עיקרון מדעי בשם “אפקט ונטורי”, שעוסק בלחץ של נוזלים וגזים.

חוקרים ממעבדת המחקר של חברת IBM בקליפורניה הראו שהם יכולים לשלוט במצב המגנטי של אטומי הולמיום (Ho) בודדים, וגם למדוד בו-זמנית את מצבם של שני אטומים. כך הם הראו שאפשר לכאורה ליצור התקן אחסון מגנטי (למשל כונן קשיח) שגודל היחידות בו יהיה אטומים בודדים – קטן במיוחד.

בניסוי הנוכחי נבנה מעין סירת מרוץ קטנה שהכוח המניע שלה הוא סבון שמתפשט על פני המים.