שינויי האקלים משפיעים על האוקיינוסים, זרמי המים (וכתוצאה מכך על המליחות והטמפרטורה) ועל שוכני האוקיינוס. על מנת לחקור את שינויי האקלים יש לחקור גם את השפעתם על האוקיינוסים, וכיום נאסא חוקרת את שינויי הזרמים והטמפרטורה באוקיינוס בין השאר ע”י התבוננות ביצורים חד תאיים זעירים בשם פיטופלנקטון, אשר בין השאר אחראים על חלק ניכר מהחמצן אותו אנו נושמים. הסרטון שלפנינו עוסק בחקר האוקיינוסים בכלל ופיטופלנקטון בפרט.
הקשר בין פונדקאי לטפיל שלו יכול להיות הרסני, למשל כשנגיף הורס את התא שמארח אותו וגורם למותו. אולם מחקר ישראלי חדש, בראשות עודד בז’ה מהטכניון, מגלה כי למין של חיידקים שעושים פוטוסינתזה ולנגיף התוקף אותם יש מערכת יחסים מעניינת ומורכבת יותר.
לפני כ-400 שנה עשה מדען פלמי ניסוי היסטורי בניסיון להבין ממה מורכב העץ. הוא אמנם הגיע למסקנה שגויה, אבל הניסוי הוא אחד מאבני הדרך בראשית המדע המודרני.
פוטוסינתזה היא אחד התהליכים החשובים ביותר בעולם החי. כמעט כל הצמחים הירוקים מבצעים סוג כלשהו של פוטוסינתזה – התהליך שבו נוצרים האנרגיה וחומרי התשמורת של הצמח ונפלט החמצן שאנו נושמים. חומרי התשמורת הללו הם בעיקר סיבים ועמילן, כלומר פחמימות (סוכרים) מרוכבות שתופסות מקום מרכזי בתזונה של בעלי החיים ובני האדם.
פוטוסינתזה הוא התהליך שבו מיוצר המזון בצמחים, אצות ויצורים חד-תאיים אוטוטרופיים. אחד מתוצרי הלוואי של התהליך הוא החמצן, שחיוני לקיום החיים בכדור הארץ, הסרטון שלפנינו מתאר את התהליך התלוי באור
לכו רגע לברז המטבח ובדקו אם יש בו מים. הם הגיעו מהר, לא? קבלו דרך נוספת אך איטית להחריד להפקת מים מ…עלים! רק אל תשתו אותם בסוף הניסוי, טוב?
