רפלקס מוגדר כתנועה לא רצונית של שריר בתגובה לגירוי. הוא יכול להיות רפלקס בליעה, רפלקס מציצה או תגובה מיידית לחום או כאב. זו הדרך שבה הגוף נותן מענה לגירוי שדורש תגובה מהירה בלי לבזבז זמן על עיבוד במוח. הסרטון שלפנינו מסביר איך פועלת קשת רפלקס, ומדגים זאת באמצעות רפלקס שקורה בתגובה לחום.
מידע עובר בגופנו ללא הרף, אם זה במידע המגיע למוח או פקודות המגיעות ממנו לשרירים ולבלוטות. המידע הזה עובר כאותות חשמליים לאורך תאי העצב המרשתים את הגוף. היות והמידע חייב לעבור בשלמותו מעצב אחד לעצב הבא, כמו במירוץ שליחים, קיים מנגנון כימי המאפשר את העברת המידע. הסרטון שלפנינו מציג את אופן העברת המידע בסינפסה – נקודות החיבור בין שני תאי עצב שכנים. עקרון הפעולה המוצג כאן תקף כמעט לכל מפגש בין תאי
בהתאם למעמדה כאיבר החישה המוביל בגוף האדם, העין זוכה להגנה רבת שכבות שכל תפקידה הוא לשמור עליה מכל פגע. בראש מערכת ההגנה הזו נמצאת ארובת העין שמגינה עליה מפגיעות מכניות קשות. מיד אחריה נמצאים העפעפיים, שנסגרים בתגובה לכל חשש של פגיעה או חדירה של עצם זר לעין. החלק השלישי והאחרון במערך ההגנה של העין הוא כנראה המופלא והמעניין מכולם: הדמעות. הסרטון מסביר את היווצרותן של דמעות כתוצאה מחיתוך בצל ודרכים להתמודד עם התופעה.
במשך השנים התפתחו בין החרקים לבני האדם יחסים מורכבים של אהבה ושנאה. את הפרפרים, למשל, אנחנו תופסים כסמל היופי, הדבורים מייצרות עבורנו דבש מתוק וטעים וגחליליות מהפנטות אותנו. לעומת זאת, מיני חרקים אחרים כמו תיקנים, נמלים, יתושים ופרעושים מעוררים בנו לא פעם סלידה ממשית, או לפחות מטרד. הם מפיצים מחלות וזיהומים, פוגעים בגידולים חקלאיים ופולשים לבתינו. בגלל החרקים האלה נולד הצורך בהדברה או דחייה יעילה שלהם.
בניסוי הזה נלמד איך אפשר למדוד כמה זמן לוקח לאנשים להגיב מרגע שהם ראו משהו.
הסרטון שלפנינו מסביר איך נוצר פוטנציאל הפעולה ואיזה תפקיד ממלאות בו תעלות הנתרן.
כדי שיוכל לקיים את עצמו ולמלא את תפקידו, התא חייב לאסוף נתונים, לעבד אותם ולבצע פעולות בהתאם. לתהליך הזה קוראים תקשורת תאית. התקשורת הזאת פועלת ברמה המולקולרית ומורכבת מתגובות שרשרת תוך-תאיות (קסקדות) שבאות בתגובה לאות חיצוני או תוך-תאי.
בניסוי הזה נגרום בפעולה מאומצת של 45 שניות להרגשה כאילו הידיים שלנו חסרות משקל ומרחפות באוויר.
עור ברווז, לחץ דם, רעד וצורך להטיל שתן – איך כל אלה קשורים לקור ולאבותינו הקדמונים מאוד?.
בניגוד למצלמה הדיגיטלית – העין שלנו, כמו שאר החושים, לא תמיד מעבירה למוח מידע מדויק על עוצמת הגירויים שהיא קולטת, אלא מידע יחסי ומשווה.
שתי ההדגמות הבאות מתוך המופע “פיסיקה בכיף” עם ד”ר משה רשפון מדגימות זאת היטב.
חוקרים מהונג קונג מדווחים כי פיתחו רשתית מלאכותית קעורה, שמחקה את מבנה העין של אדם ואף עולה עליה מכמה בחינות.
איך קרה שדגים מאזורים שונים פיתחו באופן בלתי תלוי איברים דומים מאוד המפיקים חשמל?
חושי הטעם והריח קשורים זה לזה קשר הדוק. אצל מי שחוש הריח שלהם פגום, גם חוש הטעם לוקה בחסר. הסרטון שלפנינו עוסק בקשר שבין שני החושים.
חושי הטעם והריח קשורים זה לזה קשר הדוק. אצל מי שחוש הריח שלהם פגום, גם חוש הטעם לוקה בחסר. הסרטון שלפנינו עוסק בקשר שבין שני החושים.
היזם אילון מאסק הציג את הטכנולוגיה שמפתחת חברת נוירלינק: שבבים להשתלה בראש המיועדים לשיקום משותקים, החזרת הראייה לעיוורים ואפילו השתלת מידע חדש במוח. מה החידוש ביוזמה? מה הסכנות? ומה הפוטנציאל?
הסרטון שלפנינו מציג את מנגנון הפעולה המולקולרי של הפרוזק, מה היא עושה ואיך היא משפיעה על אתר היעד שלה.
