בסרטון דניאל יוצא לחקור: האם אפשר לאכול חרקים? מה הטעם שלהם, ולמה בכלל לאכול אותם? מדוע הם טובים לסביבה? בדרך נגלה גם מהו מזון העתיד, שיספק חלבון לאוכלוסיית העולם.
קרה לכם ששכחתם סנדוויץ’ בתיק וגיליתם אותו מכוסה עובש? בסרטון קצר ומסקרן נגלה איך זה קורה, מה הקשר בין עובש לפטריות, ואיך פטריות מגיעות – בדרך מפתיעה במיוחד – למערכת הנשימה שלנו.
אם ניקח את ספורטאי העל ליאונל מסי (כדורגל), קובי בראיינט (כדורסל), מייקל פלפס (שחייה) ולוסיאן בולט (ריצה) ונשים אותם זה ליד זה, נראה ארבעה גברים בעלי מבנה גוף מאוד שונה. האחד נמוך ובעל מבנה ממוצע, השני גבוה מאוד וידיו ארוכות, השלישי בעל פלג גוף עליון מאוד רחב יחסית לפלג גופו התחתון וכפות ידיו גדולות והרביעי צנום עם רגליים ארוכות ואגן צר. ארבעתם ספורטאים מעולים, מהטובים ביותר בתחומם אם לא למעלה מכך , ובכל זאת כל כך שונים.
הראייה היא אחד החושים החשובים ביותר שיש לבני האדם, ובלעדיו לא יכולנו לקלוט את סביבתנו. העין, שבעזרתה אנו רואים, היא איבר מורכב ורגיש מאוד. הסרטון שלפנינו מתאר איך אנו רואים, תוך התמקדות בהיבטים הפיסיקליים והביולוגיים של הראייה.
כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.
ראשית נגדיר מהי קלוריה, קלוריה היא יחידת מידה של אנרגיה. יחידת הקלוריה שבה משתמשים במוצרי מזון היא למעשה קילו-קלוריה (באנגלית kilocalorie) שזה בעצם 1000 קלוריות.
כאשר מאפיינים מוצרי מזון, קלוריה אחת מוגדרת כאנרגיה הדרושה לחמם קילוגרם אחד של מים מ-24 מעלות צלזיוס ל-25. אם כן יש לזכור שיחידת הקלוריה בהקשר של מזון גדולה פי 1000 מיחידת הקלוריה המקובלת בפיזיקה וכימיה.
קואלות מוגדרות כיום כמין “פגיע” (vulnerable, צעד אחד לפני “בסכנת הכחדה”), אך למעשה איש אינו יודע כמה מהן נותרו בטבע: ההערכות הן בין 43 אלף ל-100 אלף, וקצב הצטמצמות האוכלוסייה אינו ידוע. ברור שהצעד הראשון במאמצי השימור של חיית הכיס הזאת צריך להיות סקר מקיף, שיספק מידע על מספר הקואלות ועל מיקומן. חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של קווינסלנד, אוסטרליה, מקווים להשיג את הנתונים הללו בעזרת רחפנים, מצלמות תרמיות ותוכנות מתקדמות.
המדע, כך נראה, מתקדם מהר יותר ויותר. טכנולוגיות שנראו עד השנים האחרונות דמיוניות הופכות לנגד עינינו למציאות, למשל הוצאת תאים מהגוף, הנדסתם גנטית בשיטה חדשנית כדי שיתקפו תאי סרטן והחזרתם לגוף. התקדמות נוספת שזכינו להיות עדים לה היא חיבור מערכת העצבים למחשבים המאפשרים למשותקים להזיז את ידיהם ורגליהם, ולקטועי גפיים להפעיל תותבים רובוטיים בכוח המחשבה.
כשאנחנו אומרים למישהו שלא מרגיש טוב ש”הכל בראש”, לפעמים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו צודקים. בעולם הרפואה לומדים בשנים האחרונות להבין יותר ויותר את התופעה המוכרת בשם “אפקט הפלצבו” – מצב שבו טיפול בתרופת דמה (אינבו) גורם לשיפור ממשי במצב. התופעה תועדה היטב במחלות רבות, החל במקרים פשוטים של כאבים חולפים וכלה בריפוי דלקות זיהומיות ואפילו שיפור במצב של גידולים סרטניים.