VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מערכות בגוף האדם

מערכת החיסון אחראית להגן על הגוף שלנו מפני פולשים כמו חיידקים או וירוסים ומתאים סרטניים שמתפתחים בתוכה. לשם כך היא משתמשים במגוון רחב של דרכים שמרכיבות יחד את התגובה החיסונית.

בניסוי הזה נלמד איך אפשר למדוד כמה זמן לוקח לאנשים להגיב מרגע שהם ראו משהו.

המחלה המדבקת בעולם חוזרת – גם לישראל, בעיקר בקהילות ששיעור החיסון בהן נמוך. רק מידע אמין ומלא יאפשר לבלום את המחלה ואולי גם להכחיד אותה לגמרי

מערכת החיסונית בגוף שלנו אחראית לאתר, להשמיד ולתעד גורמים זרים שפולשים לגופנו (חיידקים, וירוסים ושאר טפילים). מדובר במערכת מורכבת ביותר שמחולקת לשני סוגים של תגובות המשתלבות זו בזו – התגובה המורשת והתגובה הנרכשת.

אחת הבדיקות הנפוצות שנעשות לנשים בהיריון היא דיקור מי השפיר. מדובר בבדיקה פולשנית שבמסגרתה שואבים מעט מי שפיר מהרחם וממצים מהם תאים עובריים. בעזרת בדיקות גנטיות אפשר לזהות בהסתברות קרובה למאה אחוז את קיומן של תסמונות גנטיות רבות וסטיות כרומוזומליות דוגמת תסמונת דאון.

האוכל שאנחנו אוכלים עובר בגוף תהליכי פירוק וספיגה רבים, כדי שנוכל לנצל ממנו את כל מה שרק אפשר. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליכים שעוברים על המזון מרגע שהוא נכנס לפה ועד לסיום ספיגתו במעי הדק.

הסרטון שלפנינו מציג את האנטומיה של המוח הקטן: מיקומו, חלוקתו להמיספרות ולאונות וכמה מהגרעינים מרכזיים שבו.

כשאנחנו חושבים על טיפול תרופתי אנחנו מדמיינים לרוב תרכובת כימית שנרקחה במעבדה. אך הרפואה עושה שימוש גם בחלבונים ובפפטידים הקיימים בגוף באופן טבעי.

מידע עובר בגופנו ללא הרף, אם זה במידע המגיע למוח או פקודות המגיעות ממנו לשרירים ולבלוטות. המידע הזה עובר כאותות חשמליים לאורך תאי העצב המרשתים את הגוף. היות והמידע חייב לעבור בשלמותו מעצב אחד לעצב הבא, כמו במירוץ שליחים, קיים מנגנון כימי המאפשר את העברת המידע. הסרטון שלפנינו מציג את אופן העברת המידע בסינפסה – נקודות החיבור בין שני תאי עצב שכנים. עקרון הפעולה המוצג כאן תקף כמעט לכל מפגש בין תאי

עובר אנושי מתפתח ברחם אמו כ-40 שבועות (כתשעה חודשים). במהלך ההיריון מתפתחות בגוף המערכות השונות המרכיבות אותו, מתא יחיד ועד לתינוק שלם. הסרטונים שלפנינו מתארים את השלבים העיקריים בהתפתחות העוברית, שבוע אחר שבוע בצורה מופשטת.

הסרטון שלפנינו מסביר איך פועל קוצב הלב ואיך הוא מושתל.

במשך השנים התפתחו בין החרקים לבני האדם יחסים מורכבים של אהבה ושנאה. את הפרפרים, למשל, אנחנו תופסים כסמל היופי, הדבורים מייצרות עבורנו דבש מתוק וטעים וגחליליות מהפנטות אותנו. לעומת זאת, מיני חרקים אחרים כמו תיקנים, נמלים, יתושים ופרעושים מעוררים בנו לא פעם סלידה ממשית, או לפחות מטרד. הם מפיצים מחלות וזיהומים, פוגעים בגידולים חקלאיים ופולשים לבתינו. בגלל החרקים האלה נולד הצורך בהדברה או דחייה יעילה שלהם.

בהתאם למעמדה כאיבר החישה המוביל בגוף האדם, העין זוכה להגנה רבת שכבות שכל תפקידה הוא לשמור עליה מכל פגע. בראש מערכת ההגנה הזו נמצאת ארובת העין שמגינה עליה מפגיעות מכניות קשות. מיד אחריה נמצאים העפעפיים, שנסגרים בתגובה לכל חשש של פגיעה או חדירה של עצם זר לעין. החלק השלישי והאחרון במערך ההגנה של העין הוא כנראה המופלא והמעניין מכולם: הדמעות. הסרטון מסביר את היווצרותן של דמעות כתוצאה מחיתוך בצל ודרכים להתמודד עם התופעה.

סרולוגיה היא מדע העוסק בבחינת נסיוב הדם (סרום), שהוא למעשה נוזל הדם יחד עם החלבונים שאינם מעורבים בקרישת דם. על מנת לקבל את הנסיוב קרישי הדם והתאים הנמצאים בדם מופרדים מהנוזלים באמצעות צנטריפוגה, כך שנותר הנוזל ובו החלבונים, האלקטרוליטים והנוגדנים. אחד הכלים השימושיים ביותר במחקר ואבחון רפואי בתחום הסרולוגיה היא בדיקת ה ELISA.

“מערכת המשלים” היא מערכת בגוף שמשמשת לזיהוי חיידקים ולחיסולם – אחת מזרועותיה של מערכת החיסון המורשת. המערכת מזהה חיידקים ומחסלת אותם בכך שהיא מנקבת את קרום התא שלהם וגורמת לתכולת התא להישפך החוצה. המערכת פועלת בשילוב עם מערכת החיסון הנרכשת. נוסף על תרומתה לחיסול חיידקים היא משמשת גם שמושך תאי דם לבנים לאזור הנגוע, וכמו כן יודעת לזהות נוגדנים שהתחברו לגוף החיידק ולתקוף אותו. הסרטון שלפנינו מסביר את מנגנון הפעילות של מערכת המשלים.

תוחלת החיים הממוצעת של חולה ב-ALS עומדת על כארבע שנים מרגע גילוי המחלה, אך ישנם גם יוצאי דופן כמו הוקינג, שחי עם המחלה כבר 45 שנה. ה-ALS, כאמור, פוגעת בעצבים המוטוריים וגורמת לאדם לאבד יכולות בזו אחר זו, עד שבסופו של דבר הוא אינו מסוגל אפילו לאכול או לנשום בכוחות עצמו. הסרטון שלפנינו מתאר בפשטות את התפתחות המחלה ומציג דרך טיפול חדשנית בה.

בעזרת כוח הרצון אפשר להתאפק ולהתנגד לסימנים המעידים על שלפוחית מלאה. אך האם זה בעייתי?

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה להדפיס בתלת ממד רקמת לב מתפקדת, על בסיס תאים של החולה עצמו