VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מערכות בגוף האדם

צעד חשוב בדרך ליצירת איברים ביולוגיים חדשים להשתלה: מדענים הצליחו להשתיל בחזירים ריאות שיוצרו מחוץ לגוף

מי מאיתנו לא חלה מעולם בשפעת? מדובר באחת מחלות הנפוצות ביותר בעולם, שסיבוכים שלה הרגו מיליוני אנשים במאה ה-20 לבדה. מטבע הדברים נעשה גם מחקר מדעי רב בניסיון למצוא לה תרופה, והסרטון שלפנינו מתאר את אחד הטיפולים החדשניים ביותר שהוצעו לה.

במחלת הסרטן, בקרת החלוקה של אחד התאים בגוף אובדת והוא מתחיל להתחלק ללא שליטה. אם מערכת החיסון לא מצליחה להשמיד אותו בזמן, התא הפגום ייצור בהדרגה צבר תאים גדול שנקרא “גידול”.

התגובה החיסונית מורכבת משתי זרועות עיקריות השלובות זו בזו: התגובה החיסונית המורשת והתגובה החיסונית הנרכשת. אחד ממרכיבי מנגנון התגובה הנרכשת הוא תהליך למידה שבו הגוף מפענח איך הפולש בנוי ומייצר נגדו נוגדנים. הסרטון שלפנינו עוסק בתהליך הלמידה הקרוי “ברירת שבטים”, שמניע את התגובה הנרכשת.

כשווירוס חודר לגוף הוא ממהר להיכנס לתוך תא הפונדקאי שלו כדי לחמוק מתגובת המערכת החיסונית אליו. בתוך התא הוא חופשי לשעבד את משאבי התא ולהתרבות באין מפריע ולשחרר החוצה העתקים שלו שידביקו תאים אחרים של הגוף.

יותר מ-80 אחוז מהאוכלוסייה נדבקים בנגיף הפפילומה שעלול לגרום לסרטן. האלטרנטיבה: חיסון שנמצא בטוח לחלוטין. אתם מוזמנים לבדוק את העוּבדות

יתר לחץ דם, המכונה גם “הרוצח השקט”, הוא אחד הגורמים הנפוצים ביותר להחמרה של מחלות לב, מחלות כלי דם וסכרת. לחץ הדם הגבוה אינו גורם לבעיות בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הוא עלול להיות קטלני ולפגוע בכלי דם, בלב, בעיניים, בכליות ובמוח. הסרטון שלפנינו מראה מה כל כך מסוכן בלחץ דם גבוה.

התגובה החיסונית מתחילה ברגע שנוצר המגע הראשון בין הפולש לתא במערכת החיסון. כדי להאיץ את התגובה החיסונית ולגייס צבא של תאי דם לבנים, מערכת החיסון משתמש בכלים רבים, ביניהם מולקולה בשם CSF, או בשמה המלא Colony Stimulating Factor. הסרטון שלפנינו מציג איך פועל ה-CSF בתגובה החיסונית.

כולנו מכירים את הסטרפטוקוקוס – חיידק שגורם לדלקת גרון שבדרך כלל מסתיימת בקצת חום וטיפול אנטיביוטי, אך עלולה גם להביא לסיבוכים קשים עד כדי פגיעה בלב. מה מונע מהחיידק לשגשג ולגרום לנו נזק אנוש? רמז – זו לא רק האנטיביוטיקה.

הסרטון שלפנינו מציג את האנטומיה הגסה של המוח: ההמיספרות, האונות וכמה אזורים מרכזיים.

הסרטון שלפנינו מסביר את תהליך הובלת החמצן מהריאות לרקמות.

המעיים שלנו עשירים במגוון רב של חיידקים המסייעים לנו בעיכול. החיידקים הללו אינם מזיקים כל עוד הם נמצאים בסביבת המעי. אולם מערכת החיסון של חולי קרוהן מזהה את החיידקים האלו כאויב, תוקפת אותם וגורמת דלקת חריפה במעי. המחלה אינה קטלנית, אך גורמת סבל רב לחולים בה. הסרטון שלפנינו מתאר בפשטות מה גורם למחלה ומציג דרך טיפול חדשנית בה.

אנמיה חרמשית היא מחלה גנטית שפוגעת ביכולת של ההמוגלובין המצוי בכדוריות הדם להוביל חמצן לתאי הגוף, ומתאפיינת בכדוריות דם מעוותות שצורתן מזכירה חרמש. המחלה נובעת ממוטציה ספציפית באחת מחומצות האמינו בהמוגלובין ומועברת באופן רצסיבי. הסרטון שלפנינו מסביר את מאפייני המחלה.

כשתא בגוף מתחיל להתחלק ללא בקרה הוא מוגדר כתא סרטני. רקמה של תאים סרטניים נקראת גידול. גידול סרטני זקוק למזון וחמצן כמו כל רקמה אחרת בגוף, ועל כן הוא מגייס לעזרתו את משאבי הגוף. לשם כך הוא מפריש הורמון שגורם ליצירת כלי דם (VEGF) וכך הם מגיעים אליו ומספקים לו את כל צרכיו בתהליך שנקרא אנגיוגנזה. כמו כן הגידול “יודע” לשעבד תאים שכנים ברקמת החיבור ואפילו תאי דם לבנים שנשלחים להילחם בו.

הסרטון שלפנינו מתאר את התהליך הארוך והיקר של פיתוח התרופות, מזיהוי מולקולה שמשפיעה על חלבון ועד למדפי בית המרקחת.

ברשתית העין של האדם יש שני סוגים של תאים קולטי אור. הקנים (rods) מתפקדים בעיקר בחשכה, ומזהים אור בלא הבחנה בין צבעים. לעומתם, המדוכים (cones) מתפקדים בעיקר באור מלא. ישנם שלושה סוגי מדוכים, שכל אחד מהם מבחין בקבוצה אחרת של אורכי גל – שהמוח מזהה כאדום, כירוק וככחול.

מדעני מכון ויצמן גילו כי תגובת הגוף לאכילת לחם משתנה מאדם לאדם ככל הנראה בשל הרכב חיידקי מעיים שונה.

בסרטון נלמד על זיעה, קירור הגוף, וכיצד הטמפרטורה והלחות משפיעות עלינו. נלמד גם על לחות כחלק מהרכב האוויר, על לחות יחסית ועל השפעתה על הרגשת החום הכללי, ואיך קובעים את מדד עומס החום.

התוספתן הוא איבר צינורי קטן היוצא מהמעי הגס בחלק הימני התחתון של חלל הבטן. יש כמה סברות בנוגע לתפקידו, אך ידוע שהסרתו איננה פוגעת באיכות החיים של האדם. הסרטון שלפנינו מסביר על התוספתן ועל הליך כריתתו במקרה של דלקת.

מערכת החיסון אחראית להגן על הגוף שלנו מפני פולשים כמו חיידקים או וירוסים ומתאים סרטניים שמתפתחים בתוכה. לשם כך היא משתמשים במגוון רחב של דרכים שמרכיבות יחד את התגובה החיסונית.