VOD עבור יסודי - מדעי החיים

המדע, כך נראה, מתקדם מהר יותר ויותר. טכנולוגיות שנראו עד השנים האחרונות דמיוניות הופכות לנגד עינינו למציאות, למשל הוצאת תאים מהגוף, הנדסתם גנטית בשיטה חדשנית כדי שיתקפו תאי סרטן והחזרתם לגוף. התקדמות נוספת שזכינו להיות עדים לה היא חיבור מערכת העצבים למחשבים המאפשרים למשותקים להזיז את ידיהם ורגליהם, ולקטועי גפיים להפעיל תותבים רובוטיים בכוח המחשבה.

מה דובים באמת אוכלים? בסרטון זה נגלה מה עומד מאחורי הסיפור של דובים ודבש ונגלה אחת ולתמיד האם הם טורפים או אוכלי כל?

בסרטון מוצג עד כמה חשובה תגובה מהירה בפעולות ומצבים שונים בחיים כמו תחרות ריצה או בריחה מסכנה.
במו כן מוסבר איך המוח שלנו מעבד מידע חושי ומתרגם אותו לפעולות ולתגובות גופניות.

האם קרה לכם פעם שאחת העיניים שלכם “קפצה” בלי שליטה? בסרטון זה נתוודע לתופעה זו, ומה אפשר לעשות כדי שהיא תופחת.

למה בוכים על בצל שנחתך?
הסרטון מציע הסבר על הפרשת דמעות בתגובה לחומרים שהבצל מפיץ בעת החיתוך שלו.

לשריפות ישנו תקפיד חשוב ביותר באקולוגיה של אזורים מיוערים. כן, קראתם נכון. השריפה מנקה את קרקעית היער מצמחיה סבוכה ה”חונקת” את העצים, היא מחזירה נוטריינטים שונים לקרקע ומדשנת אותה, והיא אף מסייעת בנביטה של צמחים (ישנם צמחים שצומחים טוב יותר לאחר שריפות) וזאת, בין השאר, בשל צמצום התחרות. הסרטון שלפנינו מסביר על סוגי השריפות השונות, חשיבותם לבתי גידול מיוערים, הנזקים שהן עלולות לגרום (ולא רק שריפת עצים) וכמובן הקשר של האדם.

לפני כ-400 שנה עשה מדען פלמי ניסוי היסטורי בניסיון להבין ממה מורכב העץ. הוא אמנם הגיע למסקנה שגויה, אבל הניסוי הוא אחד מאבני הדרך בראשית המדע המודרני.

איך תאי העור מצליחים לשמור על הגוף מבודד גם כשהעור מתחלף?

האם ג’ירפות מקיימות תקשורת קולית זו עם זו? ואם כן – אילו קולות הן משמיעות?

מממצאים ארכיאולוגיים עולה שכבר לפני 200 אלף שנה התעורר בבני האדם הצורך לקחת חומרים שונים ולהדביק אותם יחד. הצורך להדביק יחד חומרים שונים הלך וגבר במרוצת השנים, כשהתפתחו חומרים חדשים ואנשים הכירו בפוטנציאל העצום של חיבור חומרים שונים יחד.

בניסוי הזה נלמד איך להפוך כל תמונה של פרצוף לתמונה מיוחדת שהבעת הפנים בה משתנה כל הזמן בהתאם לזווית המבט שלנו.

בניסוי זה נראה איך אפשר לתעתע במוח ובמערכת הראייה בקלות, באמצעות יצירת שתי צורות דמויות בננה, שגודלן נראה שונה כאשר משנים את המיקום היחסי שלהן.

העכביש הוא פרוק רגליים (אך לא חרק) טורף בעל שמונה רגליים. בדרך כלל הוא צד חרקים קטנים, שאותם הוא לוכד ברשת דביקה שהוא טווה. חוזקה של הרשת נובע מהחומר החלבוני שממנו היא עשויה.

לא לכל החיות יש פרווה סמיכה שתגן עליהן מכוויות. מה הן עושות? מתכסות בשמיכת בוץ, מסתתרות בצל, ואפילו מייצרות קרמי הגנה טבעיים.

בני שבט מהאוקיינוס השקט מסוגלים לצלול לעומק רב וזמן רב בלי ציוד, בין השאר בזכות התאמות גנטיות.

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.

ראשית נגדיר מהי קלוריה, קלוריה היא יחידת מידה של אנרגיה. יחידת הקלוריה שבה משתמשים במוצרי מזון היא למעשה קילו-קלוריה (באנגלית kilocalorie) שזה בעצם 1000 קלוריות.
כאשר מאפיינים מוצרי מזון, קלוריה אחת מוגדרת כאנרגיה הדרושה לחמם קילוגרם אחד של מים מ-24 מעלות צלזיוס ל-25. אם כן יש לזכור שיחידת הקלוריה בהקשר של מזון גדולה פי 1000 מיחידת הקלוריה המקובלת בפיזיקה וכימיה.

מעמקי הים הם עולם מסתורי ומופלא. גילויים חדשים, ולעתים תמוהים ומוזרים, אינם חדלים להפתיע גם את מי שהקדישו את חייהם לחקר האוקיינוסים.

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.