סרטונים ומערכי שיעור במדעי החיים, המזמנים חקר של מערכות חיים, תהליכים ביולוגיים והקשרים ביניהם.
האקלים העולמי משתנה ללא הרף, ולא מעט מדענים טוענים שזו תוצאה של פעילות האדם. לשינוי האקלים השפעה רבה על עולם החי בכלל ועל האדם בפרט. מסתבר ששינויי האקלים משפיעים גם על האוקיינוסים עצמם, הן בטמפרטורה, הן במליחות והן במפלס.
בטא קרוטן שנמצא לרוב בירקות (כמו גזר ועגבניות) משמש אותם לצורכי “התגוננות” מפני אורכי גל מסוימים של אור השמש שבעוצמות גבוהות יכולים לגרום לנזקים בתאים.
לכבוד האירוויזיון, נכיר כמה מהזמרים של הטבע. איך הציפורים לומדות לשיר? כיצד שר הלווייתן? והאם דג יכול לשיר לאהובתו?
בניסוי הנוכחי נצייר ציורים צבעוניים יפהפיים על משטח ציור שעשוי מחלב, בעזרת צבעי מאכל וסבון.
תורשה אפיגנטית היא תחום מחקר חדש יחסית שמסביר איך צאצאים מקבלים מהוריהם תכונות מסוימות שלא נמצאות ב-DNA שלהם.
שוניות אלמוגים רבות נפגעות מזיהום, מדיג מופרז, משינויי האקלים ומעבודות בנייה וחפירה. הפגיעה בשוניות מסכנת מערכות אקולוגיות רבות, וכן את פרנסתם של מיליוני בני אדם ואת מקורות המזון של מאות מיליונים. לפיכך, חוקרים רבים ברחבי העולם מנסים לפתח דרכים למזעור הנזק. אחד הפתרונות המעניינים לא הגיע מתחום הביולוגיה הימית, אלא דווקא ממעבדות המחשבים.
הדיונאה צדה זבובים ומעכלת אותם. הכדנית מחכה לחרקים בסבלנות ולא מאפשרת להם לברוח. אחרי יותר ממאתיים שנות מחקר, הצמחים הטורפים ממשיכים להפתיע.
חקר המנגנון הפועל אצל יצורים כמו הסלמנדרה עשוי לשפוך אור על האופן שבו מתבצע תהליך החזרה לתאי הגזע, ואולי יאפשר לנו לשחזר את התהליך גם אצל בני אדם. בסרטון שלפנינו מודגם מצב שבו הסלמנדרה מגדלת רגל חדשה במקום רגל שנקטעה.
מחקר על קשיי ההסתגלות של שימפנזים שעברו מהיער לסוואנה עשוי לשפוך אור על התהליכים שהובילו את אבות אבותינו בדרך דומה, ואולי השפיעו על המעבר להליכה זקופה.
עורבים, סנאים, ציפורי שיר, דבורים, נחשים ואפילו עכבר אחד הם רק חלק מבעלי החיים שמסדרים ומנקים את אזור המגורים וסביבת העבודה שלהם, לא רק לכבוד פסח.
שיטה ביתית לדגימת טביעות האצבעות בעזרת נייר-דבק ועיפרון
הלכה לעולמה הגורילה קוֹקוֹ, שהתפרסמה בשנות ה-70 כשלמדה לתקשר בשפת סימנים. השאלה אם היא וקופים אחרים אכן רכשו שפה עדיין שנויה במחלוקת בין חוקרי טבע ובלשנים.
בהתאם למעמדה כאיבר החישה המוביל בגוף האדם, העין זוכה להגנה רבת שכבות שכל תפקידה הוא לשמור עליה מכל פגע. בראש מערכת ההגנה הזו נמצאת ארובת העין שמגינה עליה מפגיעות מכניות קשות. מיד אחריה נמצאים העפעפיים, שנסגרים בתגובה לכל חשש של פגיעה או חדירה של עצם זר לעין. החלק השלישי והאחרון במערך ההגנה של העין הוא כנראה המופלא והמעניין מכולם: הדמעות. הסרטון מסביר את היווצרותן של דמעות כתוצאה מחיתוך בצל ודרכים להתמודד עם התופעה.
עורבים, סנאים, ציפורי שיר, דבורים, נחשים ואפילו עכבר אחד הם רק חלק מבעלי החיים שמסדרים ומנקים את אזור המגורים וסביבת העבודה שלהם, לא רק לכבוד פסח.
כשרוב האנשים חושבים על דיג, הם מדמיינים להרגע על סירה ולהמתין בסבלנות. אבל דיג מסחרי, הסוג שממלא את מדפי הסופר נראה אחרת.
כשבייתנו את בעלי החיים, שינינו את התנהגותם – וגם את מראם. מדוע בעלי חיים מבוייתים רבים חולקים את אותן תכונות פיזיות? והאם במהלך האבולוציה שלנו בייתנו גם את עצמנו?
כשצופים בסרטים ישנים אפשר לא פעם לראות בהם את כוכבי הקולנוע הגדולים של הימים ההם – שחקנים כמו המפרי בוגרט, קרי גרנט ו”הצעיר” ג’יימס דין – מעשנים להנאתם על המסך וגורמים לעישון להיראות “מגניב”. חברות הטבק שילמו בימים ההם כסף רב כדי שסלבריטאים ייראו משתמשים במוצריהם ולכן יעודדו את מעריציהם לחקות אותם.
נכון שכל היונקים נושמים חמצן, אבל המכרתנים, החיים במחילות צפופות, מסוגלים לשרוד יותר מרבע שעה בלעדיו. איך הם עושים את זה?
המיתוס: צמחים “גוזלים” מאיתנו חמצן בלילה. המציאות: שונה לחלוטין.
