VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - העשרה

שלושה מחקרים בלתי תלויים, שעוד לא עברו ביקורת עמיתים, מראים כי שיטת קריספר לעריכה גנטית של עוברים עלולה לגרום למחיקת מקטעים ארוכים של DNA.

פרס ישראל במדעי החיים יוענק השנה לאלי קשת מהאוניברסיטה העברית, על פענוח מנגנונים המווסתים את צמיחת כלי הדם, וקידום טיפולים רפואיים המבוססים עליהם

מתי התחלנו לרכוב על סוסים? האם עצמות בנות 5,000 שנה בקזחסטן שייכות לסוסים מבויתים? ואיך כל זה נוגע לגזע מיוחד של סוסים שחיים בטבע במונגוליה?

שימפנזים נצפו כאשר הם מניחים חרקים על פצעים פתוחים, שלהם ושל שימפנזים אחרים. עדיין לא ידוע מדוע הם עושים זאת, ואם זה עוזר בצורה כלשהי לטיפול בפצע

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע

במחילות של גופרים, מכרסמים צפון אמריקאיים, שוררים תנאים שמעודדים צמיחת שורשים – אותם הם אוכלים. חוקרים חלוקים בשאלה אם ניתן לקרוא לכך חקלאות

מה דובים באמת אוכלים? בסרטון זה נגלה מה עומד מאחורי הסיפור של דובים ודבש ונגלה אחת ולתמיד האם הם טורפים או אוכלי כל?

בניסוי הזה נראה עד כמה ראיית העומק שלנו משתבשת כאשר אנו רואים בעין אחת בלבד.

עור ברווז, לחץ דם, רעד וצורך להטיל שתן – איך כל אלה קשורים לקור ולאבותינו הקדמונים מאוד?.

שילוב סיבים ייחודי, חיבור הדוק של הכנפיים לבטן ותפרי כנפיים דמויי רוכסן מאפשרים לחרק הצפון-אמריקאי לשרוד לפעמים אפילו דריסה תחת מכונית

כולנו מקבלים ברשתות החברתיות הודעות בקשר לנגיף הקורונה החדש. עד כמה הן מבוססות? האם כדאי להעביר אותן הלאה?

מחקר חדש: דובי הגריזלי במערב קנדה מתחלקים לכמה קבוצות גנטיות, שאזורי המחיה שלהן חופפים לאזורים בהם חיו שבטים שונים של בני אדם – ככל הנראה משום שהם מסתמכים על משאבים דומים

שימפנזים נצפו כאשר הם מניחים חרקים על פצעים פתוחים, שלהם ושל שימפנזים אחרים. עדיין לא ידוע מדוע הם עושים זאת, ואם זה עוזר בצורה כלשהי לטיפול בפצע

פשיטות, חטיפות וגם מרד עבדים: לכבוד פסח, על החיים הסודיים של הנמלים שלוקחות כשפחות נמלים ממינים אחרים

במחילות של גופרים, מכרסמים צפון אמריקאיים, שוררים תנאים שמעודדים צמיחת שורשים – אותם הם אוכלים. חוקרים חלוקים בשאלה אם ניתן לקרוא לכך חקלאות

70 שנה אחרי המחקר הראשון שניסה להבין את תופעת ה”קנאקים”, עדיין איננו בטוחים לגמרי איך הם נוצרים, וגם לא אם הם מזיקים לנו.

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים.

בניסוי זה נראה איך אפשר לתעתע במוח ובמערכת הראייה בקלות, באמצעות יצירת שתי צורות דמויות בננה, שגודלן נראה שונה כאשר משנים את המיקום היחסי שלהן.