מחקר חדש: היפופוטמים מבדילים בין קולות של חברי קבוצתם או של חברי קבוצות שכנות לבין קולות של זרים, ומגיבים בתוקפנות לאחרונות – על ידי פיזור צואה כדרך לסמן טריטוריה
מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע
חוקרים מציעים מודל חדש לחקר רכישת השפה אצל תינוקות: גוזלי תוכים. כשהם עדיין בקן, הגוזלים משמיעים חלקי-קריאות, כמו תינוקות שלומדים לדבר. גם ההורמונים שמשפיעים על התהליך הזה משותפים לנו ולציפורים
כאשר דגים צריכים לצאת במהירות מאזור סגור דרך פתח קטן, הם עושים זאת בצורה מסודרת ויעילה, בלי להידחק. זה בניגוד לבני אדם, שנוהגים לדחוף זה את זה ולחסום את הפתח, וכך להאט את התקדמותם.
העצמות הן השלד התומך בגוף שלנו. אך יש להן תפקידים חשובים גם מעבר למתן התמיכה הפיזית לשרירים ולאברי הגוף. העצמות הן גם המקום שבו נוצר מח העצם, שהוא המקור של רוב תאי הדם בגוף, ועוד. הסרטון שלפנינו מסביר על מבנה העצמות, תפקידיהן ואיך הן נבנות.
העצמות שלנו מתחדשות ונבנות כל הזמן בהתאם ללחץ המופעל עליהן. בדומה לשרירים, אנחנו חייבים להשתמש בהם כדי שיישארו חזקות, ולשם כך עליהם לשאת משקל. ככל שנישא עליהן יותר משקל, כך הן יתחזקו יותר. לכן אפשר ללמוד הרבה מצורת העצמות על אורח החיים של בני תקופות שונות.
מחקר חדש: היפופוטמים מבדילים בין קולות של חברי קבוצתם או של חברי קבוצות שכנות לבין קולות של זרים, ומגיבים בתוקפנות לאחרונות – על ידי פיזור צואה כדרך לסמן טריטוריה
מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע
חקר המנגנון הפועל אצל יצורים כמו הסלמנדרה עשוי לשפוך אור על האופן שבו מתבצע תהליך החזרה לתאי הגזע, ואולי יאפשר לנו לשחזר את התהליך גם אצל בני אדם. בסרטון שלפנינו מודגם מצב שבו הסלמנדרה מגדלת רגל חדשה במקום רגל שנקטעה.