בניסוי הנוכחי נלמד איך לעשות קשר בחבל במצב שנראה בלתי אפשרי: אחרי שאוחזים בשני קצותיו מבלי לעזוב. אחרי שהבנתם את הטריק אפשר ואף מומלץ להשתמש בו כחידה לאחרים.
למרות מאמצים רבים, מדענים הצליחו לפענח עד כה רק כ-20 אחוז ממאות אלפי כתובות בכתב יתדות שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות. האם הבינה המלאכותית תשיג את פריצת הדרך?
מהו המספר האהוב עליכם, ולמה? בסרטון הבא מסדרת הסרטונים של Numberphile תוכלו לגלות מהם המספרים האהובים על כמה אנשי מפתח ב-YouTube ומהן הסיבות המגוונות והמפתיעות לבחירות שלהם.
איך אפשר לאכול עוגה ולהשאיר אותה שלמה? אנחנו לא ממש יודעים. אבל אנחנו כן מכירים תחבולה מתמטית שמאפשרת לאכול קוביית שוקולד מתוך חפיסה ועדיין להשאיר אותה “שלמה”.
רון אגלש הוא אתנו-מתמטיקאי: הוא חוקר מתמטיקה הנמצאת בשימושן של קבוצות מתרבויות שונות. הוא מצא שימוש מגוון בדגמים פרקטליים בתרבויות בכל רחבי אפריקה. במהלך מסעותיו ברחבי היבשת הוא מצא שימוש באלגוריתמים פרקטליים מתוחכמים מאוד למטרות מגוונות כמו ארכיטקטורה, אמנות, משחק ואפילו קליעת צמות.
בפרק “הקוסם מספרינגפילד” של משפחת סימפסון, הומר סימפסון מתריס נגד המשפט האחרון של פרמה ונגד אנדרו וולס שהוכיח את המשפט אחרי מאמץ של עשרות שנים. בפרק הזה הומר סימפסון רוצה להפוך לממציא ומשרבט משוואות על הלוח. אחת המשוואות שהומר סימפסון משרבט היא, כביכול, פתרון פשוט למשפט האחרון של פרמה. אבל המשפט האחרון של פרמה אומר שלא קיימת משוואה כזאת. איך הדבר ייתכן? ומי אחראי לשתילה של הקריצות המתמטיות שמופיעות בסדרה? צפו בסרטון הבא מבית Numberphile שבו בריידי הרן מראיין את סיימון סינג, ותגלו את התשובות.
בניסוי הנוכחי נראה איך אפשר ליצור שרשרת מחוברת לרצועת נייר משני אטבים משרדיים וגומייה, והכול בתנועת יד קלה ומהירה! הניסוי עוסק בתחום מתמטי שנקרא טופולוגיה – ומומלץ לבצע אותו לפני אנשים אחרים ולהפתיע אותם.
בשנת 1975 טבע המתמטיקאי בנואה מנדלברוט את המונח “פרקטל” לתיאור תופעות של דמיון עצמי שמופיעות בתחומים רבים ומגוונים. כיום משתמשים חוקרי הבינה המלאכותית בפרקטלים לבניית מוחות מלאכותיים שמדמים ראייה וחשיבה אנושיים. בהרצאה שנשא חוקר הבינה המלאכותית קית’ מקגרגור בכנס TEDx בפיצ’טרי, הוא הציג את הרעיונות הבסיסיים שעומדים מאחורי בניית המוחות המלאכותיים ומאפשרים להם הדמייה של ראייה וחשיבה פרקטליות.