דבורי דבש אסיאתיות מדביקות צואה של יונקים וציפורים מסביב לפתח הכוורות שלהן, כדי להגן על עצמן מפני התקפה של צרעות ענקיות
קופצנים יודעים לזהות תנועה של בעל חיים, גם כשהיא מועברת בעזרת 11 נקודות בלבד. היכולת הזו נפוצה אצל בעלי חוליות, אך זו הפעם הראשונה שהיא נצפתה בחסר חוליות
מחקר חדש: דובי הגריזלי במערב קנדה מתחלקים לכמה קבוצות גנטיות, שאזורי המחיה שלהן חופפים לאזורים בהם חיו שבטים שונים של בני אדם – ככל הנראה משום שהם מסתמכים על משאבים דומים
הפעילות של חלבון אחד במוחן של הנמלים הקופצות ההודיות גורמת לפועלות להתנהג כמו מלכות, ולהפך. תלוי בהורמונים שהפעילו את החלבון
מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע
בעל חיים קדום הקרוב לג’ירף היה בעל “קסדה” של עצם וקרן, וצוואר שבנוי במיוחד לחבטות של ראש בראש. האם הצוואר הארוך של הג’ירף המודרני הוא התאמה אחרת לאותו צורך – לחימה של הזכרים זה בזה על גישה לנקבות? הוויכוח עוד לא הוכרע
דבורי דבש צעירות לומדות מחברותיהן המנוסות איך לרקוד את “ריקוד הדבורה” בצורה מדויקת יותר.
סגנון חדש של שירה סחף את הדרורים לבני הצוואר והתפשט ברחבי קנדה תוך פחות מ-20 שנה.
הנקה וצריכת חלב אינן תופעות ייחודיות ליונקים. עופות, חרקים, עכבישים ואפילו דגים מזינים את הצאצאים שלהם בנוזלים דמויי חלב
חוקרים חיברו אלקטרודות לשרירים של מדוזה וגרמו לה לנוע מהר יותר. הם מקווים שבעתיד מדוזות כאלו יוכלו לנטר את מימי האוקיינוסים.
דולפינים באוסטרליה פיתחו שיטת ציד חדשה, והם לומדים אותה זה מזה, לא מהוריהם.
מחקר חדש: נמלים מסוימות מייצרות לעצמן “שריון” של סידן פחמתי עשיר במגנזיום, המחזק את השלד החיצוני שלהן ומקנה להן הגנה
בחודשים האחרונים פורסמו ברשתות החברתיות סרטונים של כלבים המתקשרים עם בעליהם בעזרת לחיצה על כפתורים שמשמיעים מילים. האם הכלבים האלו באמת מדברים? בכלל לא בטוח
צעד נוסף לפענוח החוש שמאפשר לציפורים לנווט בהצלחה לאורך אלפי קילומטרים: חוקרים הראו שלאדומי חזה יש חלבון בעין שרגיש לשדה המגנטי של כדור הארץ
לא רק בני אדם לומדים זה מזה. אצל בעלי חיים רבים נצפו מנהגים ומסורות שמועברים מאחד לשני ומדור לדור, ויוצרים מערך התנהגות ייחודי– תרבות שעשויה להיות שונה מקבוצה לקבוצה
מחקר חדש: היפופוטמים מבדילים בין קולות של חברי קבוצתם או של חברי קבוצות שכנות לבין קולות של זרים, ומגיבים בתוקפנות לאחרונות – על ידי פיזור צואה כדרך לסמן טריטוריה
מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע
חוקרים מציעים מודל חדש לחקר רכישת השפה אצל תינוקות: גוזלי תוכים. כשהם עדיין בקן, הגוזלים משמיעים חלקי-קריאות, כמו תינוקות שלומדים לדבר. גם ההורמונים שמשפיעים על התהליך הזה משותפים לנו ולציפורים
חוקרים מגרמניה גילו איך ציפורים מצליחות לנמנם תוך כדי תעופה למרחקים ארוכים
