מפגני הכוח של הגורילות, סימני הריח שמשאירות הפנדות ואפילו הצבעים של הצרעות – כל אלו, ורבים אחרים, הם מסרים שבעלי החיים מעבירים ליריביהם, ונושאים מידע על גודלם ויכולותיהם. בעזרתם הם מצליחים להימנע מקרבות של ממש
מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע
עכשיו, כשסוכות נבנות ומקושטות במרפסות וחצרות ברחבי הארץ, אנחנו מפנים את מבטנו למבנים המיוחדים שבעלי החיים בונים: קינים, סכרים וגם מבנים שכל מטרתם להרשים.
העכביש הוא פרוק רגליים (אך לא חרק) טורף בעל שמונה רגליים. בדרך כלל הוא צד חרקים קטנים, שאותם הוא לוכד ברשת דביקה שהוא טווה. חוזקה של הרשת נובע מהחומר החלבוני שממנו היא עשויה.
אנחנו רואים את הלבלוב, הפריחה והרבייה בעולם החי. הצמחים ובעלי החיים מודדים בשיטות מתוחכמות שינויים בשעות האור ובטמפרטורה, כדי לנבוט, להתרבות או לנדוד בעונה המתאימה ביותר
הנמלים הקופצות ההודיות משנות את גופן ומכווצות את מוחן כשהן מנסות לזכות בזכות להתרבות. אם הן נכשלות בכך הן משתנות בחזרה ומוחן גדל. זה המקרה הראשון בו התגלה חרק המסוגל לעשות זאת
הנמייה הננסית המצויה (Helogale parvula), הנמיות חיות בקבוצות של עד כ-30 פרטים, זכרים ונקבות, ונפוצות במזרח אפריקה ובדרומה, שני המינים משאירים סימני ריח מבלוטות באזור האחוריים, בעזרת אותה עמידת ראש שמעלה את האזור הזה גבוה ככל האפשר.
בעלי חיים רבים לומדים זה מזה, אך רק מעטים טורחים ללמד – להעביר מידע באופן פעיל או לעזור לתלמידים לרכוש יכולת חדשה. לכבוד יום המורה נסקור כמה חיות מלמדות, מברדלסים ועד דבורים, ונשאל מדוע הלימוד אינו נפוץ יותר?
מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע