עוד מימי יוון העתיקה היה ידוע כי ראש-רגלאים (cephalopods) שונים, ובניהם מיני תמנונים ודיונונים, יכולים לשנות את צבע עורם. יחד עם זאת המנגנון בו מתבצע שינוי הצבע והתבנית של העור, החל להיחקר רק במהלך המאה ה-19.
כשבייתנו את בעלי החיים, שינינו את התנהגותם – וגם את מראם. מדוע בעלי חיים מבוייתים רבים חולקים את אותן תכונות פיזיות? והאם במהלך האבולוציה שלנו בייתנו גם את עצמנו?
חקר המנגנון הפועל אצל יצורים כמו הסלמנדרה עשוי לשפוך אור על האופן שבו מתבצע תהליך החזרה לתאי הגזע, ואולי יאפשר לנו לשחזר את התהליך גם אצל בני אדם. בסרטון שלפנינו מודגם מצב שבו הסלמנדרה מגדלת רגל חדשה במקום רגל שנקטעה.
לקופי אדם יש שפת סימנים מורכבת הכוללת עשרות מחוות ותנועות שונות. כעת מתברר שלפחות חלקים מהשפה הזו משותפים למינים שונים, ואולי הובילו גם להתפתחות השפה שלנו
כבר זמן מה ידוע שפסי הזברה מרחיקים זבובים מוצצי דם. חוקרים שהלבישו סוסים בכיסוי מפוספס גילו איך הם עושים זאת – הפסים מבלבלים את הזבובים ומקשים עליהם לנחות
אנחנו יודעים שלדינוזאורים היו נוצות, אך השאלות מתי בדיוק התפתחו הנוצות, אצל אלו בעלי חיים, ולמה שימשו במקור, עומדות במוקד של מחלוקות מדעיות כבר יותר ממאה שנה. שני מאמרים שפורסמו בשבועות האחרונים הציתו מחדש ויכוחים ישנים